בלומנטל נ' נציבות שירות המדינה.

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת העותרת לביזיון בית המשפט, בתגובת המשיבה לבקשה זו ובתגובת העותרת לתגובת המשיבה, להלן החלטתי:

על דרך העקרון, עשויה פקודת ביזיון בית המשפט לחול גם על המדינה (בש"א (י-ם) 251/08 אבנים מור בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל). עם זאת, איני סבורה כי קיימת הצדקה לנקוט הליכים אלה נגד המשיבה בנסיבות הנתונות.

הרוב המכריע של המידע שיש להכלילו בדו"ח השנתי מפורסם באתר האינטרנט של המשיבה. איני סבורה כי פרסום זה הוא בבחינת שימת חוק חופש המידע ללעג. אתר האינטרנט הינו אתר נגיש לציבור הרחב, והטלת חובה נוספת של הוצאת דו"ח מודפס וכרוך הינה בבחינת עלות שאין כל הצדקה להטילה על הציבור.

אשר לפירוט הנדרש על פי תקנה 7 לתקנות חופש המידע, נראה כי על המשיבה לפרסם, בנוסף לפרסום הפניות אשר בגינן שולמה אגרה, גם את מספר הבקשות למידע שטופלו ללא תשלום אגרה. שלא כטענת העותרת, בתמצית הדוח מצאתי פירוט של העילות בגינן נדחו הפניות (או נדחו חלקית). כך גם פורטו העתירות (וליתר דיוק, עתירה אחת) שהוגשו בגין סרוב להמצאת מידע. עוד נראה כי על המשיבה להשלים את הפרוט בכל הנוגע לעמידה במועדים הקבועים בחוק (תקנה 7(3).

בשים לב לאמור לעיל, נראה כי המשיבה יצאה ידי חובת מילוי רוב הדרישות המוטלות עליה על פי חוק, ועליה להשלים את הטעון השלמה בתוך פרק זמן סביר. נראה כי פרק זמן של 30 יום מיום קבלת החלטה זו הינו פרק זמן מספיק, וכך אני מורה.

בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים, באמצעות פקס.

ניתנה היום, י' אדר א תשע"א, 14 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.