בלום נ' בן מוכה

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' הברפלד אברהם יונת) מיום 22.4.14 בתיק 02-10959-01-1, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, להוצאת צו מאסר כנגד החייב בתיק.

בהחלטתה קבעה הרשמת הנכבדה כי החל מיום 16.5. 11 לא ניתן לאסור חייבים בהוצאה לפועל, זאת על פי חוק וכן קבעה הרשמת הנכבדה כי המבקש רשאי לנקוט בהליכים בהתאם לסעדים הקנויים לו על פי דין, אולם עליו ליזום את הליכים לצורך גביית החוב.

בבקשתו אשר בפני טוען המבקש כי החייב מזלזל בבקשות אותן מגיש המבקש לתיק ההוצאה לפועל וכן בהחלטות הרשמת. המבקש מציין כי הוא אדם נכה בעל 100% נכות ומוגבל בניידות. עוד מציין המבקש כי החייב אינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו בתיק האיחוד כנגדו.

דיון:

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

תחילה לעניין הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור, לא ברור לי מדוע לא ניתנה למבקש האפשרות להיכנס אל היכל בית המשפט על מנת להגיש את בקשתו, לא צויינה הסיבה לכך ואף לא צורפה כל אסמכתא לכך , כך שניתן יהא לבחון באם אכן יש מקום ליתן את הארכה המבוקשת. אך מטעם זה מן הראוי היה לדחות את בקשת המבקש למתן ארכה ומכאן את בקשתו להגשת בקשת רשות ערעור.

אף לגופם של דברים, כאמור בהחלטת הרשמת הנכבדה, אכן לא ניתן לנקוט עוד בסעד של פקודת מאסר כנגד החייב, בנסיבות המאפיינות את תיק ההוצאה לפועל האמור.

לעניין זה מופנה המבקש לסעיף סעיף 70(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 הקובע כי רשם הוצאה לפועל לא יורה על מאסר אלא אם נוכח כי אין הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והגבלות אחרות שהוטלו לפי פרק ו/1 שפגיעתם בחייב בפחותה ויש בהם בכדי להביא לתשלום החוב.

בעניינו, בבקשה אשר בפני לא מצאתי כל אסמכתא לכך שהמבקש נקט כנגד החייב בתיק בהליכים שפגיעתם בחייב פחותה כאמור, ואם כן אילו הליכים ננקטו ומה עלה בגורלם ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות הבקשה. הרשמת אף קובעת בהחלטתה כי המבקש רשאי לנקוט בכל סעד הקנוי לו על פי דין, אולם עליו ליזום את הליכים לצורך גביית החוב.

עם כל ההבנה למצבו הרפואי של המבקש ולקושי מצדו לנהל את ההליכים כנגד החייב בתיק ההוצאה לפועל לצורך גביית החוב, בנסיבות בהן לא ננקטים הליכים חלופיים כנגד החייב שפגיעתם פחותה, אין מקום להתערב בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר ניתנה בדין.

כך או אחרת, ההחלטה לעניין הוצאת פקודת מאסר הנה בשיקול דעת הרשמת הנכבדה המצויה בפרטי התיק, ומשזו לא מצאה לנכון לעשות כן, אין מקום להתערב בהחלטתה.

מוצע למבקש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי לרבות פניה לסיוע המשפטי לצורך בדיקת זכאות, לצורך ייצוגו בתיק ההוצאה לפועל.

לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ד, 11 מאי 2014, בהעדר הצדדים.