פסק דין
1. עניינה של התביעה הנדונה הוא באירוע מיום 9.3.2011, כשהנהג מטעם המנוח אשר נהג במוניתו של המנוח, טוען כי היה בנסיעה איטית, ואז הרגיש חבטה חזקה ברכבו, ירד ומצא כי מכולת האשפה של העיריה התדרדרה ופגעה ברכבו.
הנתבעת מכחישה את האירוע, ומכחישה כל אחריות בגינה.
2.ביום 20.1.2012 התקיים דיון בתיק בו שמעתי את עדותו של נהג ברכב מר יעקב כהן, וכן את עדותה של הגב' איילה גבאי, שהיא ליוותה את הילדים בהסעה ברכבו של התובע. אותה עדה, אישרה כי היא נסעה עם הילדים ברכב התובע ושמעה חבטה חזקה ברכב, לאחר שהמכולה התדרדרה לאמצע הכביש ופגעה ברכב התובע. גם הנהג וגם הגב' גבאי העידו כי באותו יום הייתה סערה, והיו רוחות חזקות.
3.נציג העירייה הציג תמונות של מקום האירוע, וטען כי לא היה שיפוע בכביש, והכחיש את התרחשותה. כן טען כי יש בכל מכולה גלגלים, שמונעים את ההתדרדרות שלה. ביום 23.1.12 הוגש כתב תביעה מתוקן לאחר שהתובע נפטר.
4.לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי בתמונות, אני מאמצת את גרסתו של נהג התובע, כי המכולה אכן התדרדרה ופגעה ברכבו. כן מקבלת את טענתו של הנהג מטעם המנוח כי היה במקום שיפוע, אם כי שיפוע קל בכביש. גם אם השיפוע הוא קל, אותו שיפוע יחד עם רוחות חזקות, יכולות להזיז את המכולה, או לגרום לה להתדרדר לאמצע הכביש. הפסיקה שהוגשה על ידי נציג העיריה מתייחסת למקרים ספציפיים בנסיבות מיוחדות, וכל מקרה נבחן לגופו.
5.אמנם מקובלת עליי טענת נציג העירייה, כי העירייה אינה יכולה להשגיח על כל המכולות בעיר, או לשים שומר ליד כל מכולה, אך בוודאי העירייה יכולה לשמור על כך שהמכולה לא תונח בשיפוע לכיוון התנועה בכביש, תוך ידיעה כי רוחות חזקות יכולות לגרום להתדרדרות המכולות לכיוון הכביש, במצב דברים כזה.
6.אין מחלוקת כי העירייה חבה חובת זהירות מושגית כלפי כל תושבי העיר, והנוסעים ברחובותיה, והשאלה אם היא חבה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע בנסיבות העניין.
המבחן לכך הוא מבחן הצפיות, והשאלה היא אם רשות מקומית סבירה הייתה יכולה לצפות את הנזק שנגרם ברמה העובדתית, והאם הייתה צריכה לצפות את הנזק שנגרם, ברמה הנורמטיבית.
7.הנחת מכולת אשפה בשיפוע בכביש, יכולה בתנאי מזג האוויר המתאימים, לגרום להתדרדרות המכולה, לאמצע הכביש, והדבר יכול לגרום נזק לנוסעים בכביש, לפיכך אותו נזק היה בתחום הצפיות של רשות מקומית סבירה, לכן היה על הנתבעת לצפות להתרחשותו של נזק כאמור.
8.נציג הנתבעת העלה את הטענה כי יש סטופרים שמונעים את התזוזה של הגלגלים, עיינתי בתמונה, ולא יכולתי להבחין באותם סטופרים, ולא די בהעלאת טענה כללית כאמור, כדי להוכיח שהיו אמצעים מספיקים כדי למנוע כל תזוזה אפשרית במכולה גם בשיפוע, וגם בתנאי מזג אויר קשים כאמור.
9.לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע, באופן שגרם לו נזק, לפיכך חייבת היא לפצותו על נזקיו.
10.התובע צירף לכתב התביעה דו"ח שמאי על סך 8,540 ₪, וכן שכ"ט שמאי על סכום של 950 ₪, כך שנזקיו המוכחים עולים כדי 9,490 ₪.
11.לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,490 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.3.2011 ועד ליום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.
המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.