אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בלום ואח' נ' דובינסקי ואח'

בלום ואח' נ' דובינסקי ואח'

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
4635-06
07/01/2014
בפני השופט:
מיכל שרביט

- נגד -
התובע:
1. תמי בלום על-ידי ב"כ עו"ד גיל הראל
2. המוסד לביטוח לאומי ירושלים על-ידי ב"כ עו"ד עפר בן-צבי

הנתבע:
1. איגור דובינסקי
2. קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים על-ידי ב"כ עו"ד עמליה ליאור

פסק-דין

פסק דין

1.התובעת 1 (להלן: התובעת), ילידת 1962, נפגעה ביום 6.1.06 בתאונת דרכים. התאונה הוכרה על-ידי התובע 2 (להלן: המל"ל) כתאונת עבודה, וועדה רפואית קבעה את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור 100% החל מיום 8.4.06. בתביעה דנן עותרת התובעת לפיצוי בשל נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת הדרכים, על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; ואילו תביעתו של המל"ל היא תביעת שיבוב מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בגין הגמלאות ששולמו וישולמו לתובעת עקב התאונה. הנתבעת 3 (להלן: קרנית) אינה חולקת על חבותה לפצות את התובעת על נזקיה בתאונה, בשל העובדה שהנתבע 1, הוא גם הצד השלישי, עשה שימוש ברכבו להסעת נוסעים בשכר, מבלי שהיה בידו ביטוח תקף. המחלוקת, אם כן, מוגבלת אך לגובה נזקיה של התובעת ולגובה השיבוב אותו זכאי המל"ל לתבוע מקרנית.

2.לשם השלמת התמונה אוסיף, כי ביום 16.10.13 ניתן פסק דין על תנאי נגד הצד השלישי, בהתאם להוראות תקנה 223(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הנכות הרפואית

3.חמישה מומחים מונו לבדיקת התובעת: ד"ר שי קאופמן, מומחה בתחום האורתופדיה; ד"ר זהר ארגוב, מומחה בתחום הנוירולוגיה; ד"ר עפר שנפלד, מומחה בתחום האורולוגיה; ד"ר רמונה דורסט, מומחית בתחום הפסיכיאטריה; וד"ר יורם גורביץ, מומחה בתחום א.א.ג.. ד"ר קאופמן, ד"ר שנפלפד וד"ר דורסט נחקרו על חוות דעתם.

תחום האורתופדיה

4.בבדיקתו את התובעת מצא ד"ר קאופמן מגבלה קלה עד בינונית בטווחי התנועה של עמוד שדרה מותני. לדעת המומחה, ממצאי ההדמיה, שתוצאותיהם פורטו בחוות הדעת, מופיעים בדרך כלל בנבדקים אסימפטומטים או בנבדקים הסובלים מכאבי גב תחתון ממושכים ללא קשר לאירוע טראומטי, כגון תאונת דרכים. עם זאת, אין ספק לדעת המומחה כי ישנו ממצא המעיד על נקודת תורפה. במקרה שלפנינו, התובעת לא סבלה מעולם מכאבי גב תחתון ואף עסקה בעבודה פיזית מאומצת, טיפול בקשישים; והרישום הבודד משנת 1994 על כאב גב תחתון, לדעתו, הוא רישום אקראי וחסר משמעות לגבי שאלת תחלואה קודמת. לפיכך, מסקנת המומחה היא, כי התאונה הפכה תמונה הדמייתית אשר לא היתה כרוכה בתסמונת קלינית כלשהי, למצב קליני אשר ביטויו בכאבי גב קורנים לרגליים ובמגבלות תפקודיות. לעמדת המומחה, לולא התאונה, התובעת לא היתה סובלת מכאבי גב משמעותיים ומנכות תפקודית, כפי שלא סבלה מהם בעבר. המומחה קבע את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור 15%. כן נקבעו נכויות זמניות בשיעור 100% מיום 7.1.06 - 28.2.06, לפי תעודות מחלה, ונכות זמנית בשיעור 50% למשך 6 שבועות נוספים.

5.גם בחקירתו הנגדית חזר המומחה על מסקנתו בדבר נקודת תורפה אצל התובעת שהיתה קיימת קודם לתאונה, והפכה להיות פעילה עקב התאונה. במענה לשאלות בדבר עברה הרפואי של התובעת קודם לתאונה, המומחה הדגיש העדר רצף תלונות וטיפול משמעותי עד לתאונה, שהחל ממנה, התיעוד הרפואי הופך משמעותי, תחילה באשפוז התובעת עם הגיעה לחדר המיון, עובר להמלצה על ניתוח זמן קצר לאחר התאונה (ראו: עמ' 20 לפרוטוקול ש' 26-8; עמ' 21 ש' 30). לכן, נותר איתן בדעתו כי יש לשייך את מלוא הנכות לתאונה הנדונה.

6.לאור האמור, ובשים לב לכך שחקירת המומחה לא הביאה לשינוי מקביעת חוות הדעת, אני מאמצת את קביעות ד"ר קאופמן באשר לנכות האורתופדית שנגרמה לתובעת בגין התאונה בשיעור 15%. המומחה הוסיף והתייחס בחקירתו לשאלת השלכת הנכות על תפקוד התובעת, ועל כך להלן. ד"ר קאופמן המליץ בחוות דעתו על מינוי מומחה בתחום האורולוגיה.

תחום הנוירולוגיה

7.פרופ' ארגוב עמד על כך שהתובעת נפגעה בתאונה קשה בה נחבלה בעיקר בגבה התחתון, ובגין כך נקבעה נכות על-ידי המומחה האורתופדי. המומחה ציין בחוות דעתו כי קיים ממצא נוירולוגי קל מאד של ירידה בתחושה הנובע מאותו איזור בו יש פתולוגיה של עמוד השדרה, שאינו מהווה נכות, אך תומך בתלונות התובעת לעניין הגב. לעומת זאת, כך לדעת המומחה, "לא ניתן להסביר את בעיית כיס השתן על פי ממצאי הבדיקה הנוירולוגית ובדיקת ה MRI מתעדת את קצה חוט השדרה שבו איזור השליטה על השתן. לענין זה מונה מומחה באורולוגיה." כמו כן, פרופ' ארגוב ציין, כי סחרחורת היא תלונה שכיחה לאחר חבלות טלטול ותורמת לעתים לסבלו של הנפגע; אולם, השילוב של סחרחורת וטינטון אינו טיפוסי ובוודאי אינו מופיע סמוך לתאונה, ולא על רקע נוירולוגי. לפיכך, לדעת המומחה, אין ולא היתה לתובעת פגיעה נוירולוגית למעט הנזק הקל בכף רגל שמאל והנכות לענין הרגל בתחום הנוירולוגי היא 0%. פרופ' ארגוב המליץ לשקול מינוי מומחה בתחום א.א.ג. לשם בחינת הקשר בין תלונות התובעת בעניין הרעש באוזניים והסחרחורת לתאונה.

8.היות שהצדדים לא ביקשו לחקור את פרופ' ארגוב, ואף בסיכומיהם לא ביקשו לסטות מחוות דעתו, הרי שזו הקובעת נכות נוירולוגית בשיעור 0% מקובלת עלי. עם זאת, ככל שמדובר בבעיית כיס השתן, בשים לב לכך שפרופ' ארגוב עצמו הפנה למומחה שמונה בתחום האורולוגיה, יש לבחון את הנושא גם בשים לב לקביעות המומחה בתחום האורולוגיה. לכך אפנה כעת.

תחום האורולוגיה

9.נקדים ונציין, כי בעת כתיבת חוות דעתו של ד"ר שנפלד, לא עמדו בפניו חוות הדעת של המומחים האחרים, ובכלל זה חוות דעתו של פרופ' ארגוב בתחום הנוירולוגיה (ראו: עמ' 31 לפרוטוקול ש' 16). בחוות דעתו ציין המומחה, כי התובעת נחבלה בתאונה בגבה, וכי בדיקות הדמיה שונות הראו ממצאים של spondylolisthesis and spodylolysis בין החוליות L4-L5. בגובה זה של עמוד השדרה נמצאים העצבים המפקחים על פעילות כיס השתן ורצפת האגן (הסוגרים). לכן, המומחה סבר, כי אין זה מפתיע שד"ר קרבצ'יק, נוירולוג, שבדק את התובעת חשב כי ההפרעות במתן השתן מהן החלה התובעת לסבול מאז התאונה קשורות בחבלה בעמוד השדרה. המומחה מצא כי ממצאי הבדיקה הגופנית של התובעת, כגון חולשת סוגר פי הטבעת וירידה בתחושה בצד שמאל של הפרינאום, אף הם תומכים במסקנה זו. מה גם, שהבדיקה האורודינאמית שביצעה התובעת אף היא אופיינית לפגיעה עצבית בתפקוד כיס השתן עקב פגיעה בעצבים בגובה עמוד השדרה המותני. בדיקה זו הדגימה ליקוי בתפקוד ובתחושת כיס השתן, היכולים להסביר דליפת שתן לא רצונית כפי שיש לתובעת. בבדיקה שערך המומחה לתובעת התרשם כי זו סובלת מדליפת שתן במידה קשה. המומחה ציין, כי אמנם דליפת שתן במאמץ יכולה לפגוע בנשים בגילה של התובעת מסיבות שאינן קשורות בפגיעה עצבית; אולם, הקשר בין התאונה לבין התלונות הראשונות על אי נקיטת שתן, מנגנון הפגיעה, וממצאי הבדיקות שכנעו את המומחה שיותר מסביר שהליקוי ממנו סובלת התובעת אכן נובע מן התאונה. נכותה הצמיתה של התובעת בתחום האורולוגיה נקבעה על-ידי ד"ר שנפלד בשיעור 70%.

10.ד"ר שנפלד נחקר על חוות דעתו. המומחה חזר על מסקנתו כי התובעת סובלת מדליפת שתן משמעותית, לא רצונית, לא תמיד מלווה בתחושת צורך, שנגרמת בשל ליקוי בסוגר - שאמור באופן כמעט אוטומטי להגיב להתכווצות יותר חזקה ככל שכיס השתן מתמלא - דבר שגורם לתובעת לסבול מתחושה מאוחרת של התמלאות כיס השתן (עמ' 37 לפרוטוקול ש' 20-18; עמ' 32 ש' 26 - עמ' 33 ש' 4, ש' 20-15).

מסקנתו זו של המומחה נשענת הן על הבדיקה הגופנית שערך בעצמו לתובעת, שהעלתה דליפת שתן במאמץ בעת שיעול בשכיבה, שזו דליפה קשה, הן על הבדיקה האורודינאמית (שביקש לראותה בעצמו ולא רק את פענוחהּ - עמ' 30 ש' 30-29). המומחה הדגיש, כי בדיקה גופנית של דליפת שתן היא בדיקה אובייקטיבית בהרבה וקשה לזיוף - "אני חושב שמאוד קשה בו זמנית להשתין מבחינה רצונית השתנה קצרה ולהשתעל. זה מאוד קשה להשתין השתנה קצובה של שניה וחצי ותוך כדי ביצוע פעולה אחרת למשל שיעול" (עמ' 37 ש' 27-26; וכן, בעמ' 30 ש' 19-16, 27-26). כך גם בדיקת העזר, הבדיקה האורודינאמית, היא הבדיקה הכי אובייקטיבית שקיימת לבדיקת תפקוד דרכי השתן התחתונות. לדבריו, הגם שבדיקה זו מבוססת על דיווח של החולה על התחושה שלו, כאשר מדובר בתלונה על תחושה מאוחרת, כמו אצל התובעת, קשה מאד "לתחמן" תחושה מאוחרת - "תחשבו על כל אחד שנורא צריך לשירותים, כמה הוא יכול לסבול שהוא באמת נורא צריך לשירותים, סדר גודל של 300 סמ"ק זה הגודל שאדם סביר הולך לשירותים, 500 סמ"ק זה גורם לתחושה לא נוחה מאוד, תארו לעצמיכם 900 סמ"ק". מעבר לכך, המומחה ציין, כי ישנם מדדים אובייקטיבים בבדיקה האורודינאמית, והיא מדידת הלחץ בתוך כיס השתן בעת המילוי, כפי שנעשה בבדיקת התובעת. מצופה כי כאשר מתקרבים לנפח של כיס השתן, תופיע עליה הדרגתית בלחץ, דבר שלא הופיע בבדיקת התובעת, וניתן היה למלא עוד ועוד כי לא היתה עליית לחץ (עמ' 35 ש' 31-22). המומחה ציין כי הבדיקה האורודינאמית בוצעה לתובעת זמן מספיק לאחר התאונה על מנת שתשקף מצב צמית (עמ' 35 ש' 11). עוד חיווה המומחה דעתו כי נטילת תרופת הדלטרוסיטול, כמו גם תרופות פסיכיאטריות, אינה מביאה לעיוות בתוצאת הבדיקה הארודינאמית (עמ' 34 ש' 28-25; עמ' 35 ש' 2-1).

המומחה עמד על כך שהבדיקה האורודינאמית אינה תואמת דליפת שתן פשוטה ממאמץ, מסיבה של חולשת רצפת אגן, שזו הסיבה הנפוצה לדליפת שתן במאמץ אצל נשים; אלא תואמת פגיעה בחוט השדרה התחתון או בעצבים מעבר לחוט השדרה. זאת, בצירוף העובדה שבהסתמך על תיקה הרפואי של התובעת ועל דבריה כי לא סבלה מדליפה לפני התאונה, מובילים את המומחה לקשור בין דליפת השתן לבין התאונה (ראו: עמ' 32 לפרוטוקול ש' 27-5).

ד"ר שנפלד עומת עם חוות דעתו השונה של פרופ' ארגוב, לפיה מבחינה נוירולוגית אין סיבה שתהיה פגיעה בכיס השתן. ד"ר שנפלד הבהיר מפורשות, כי "אני לא מקבל את דעתו... אני אפילו מסתמך על מה שד"ר ארגוב אומר, הוא אומר שהוא מוצא ליקוי קטן בתחושה שמקורו בגובה עמוד השדרה שנפגע ושהוא חושב שזה לא מסביר הפרעה נוירולוגית ואני מעריך שכן." ד"ר שנפלד ציין, כי הוא אורולוג שעוסק בניורואורולוגיה, תת-תחום לא פורמאלי שעוסק בפגיעות יותר עצביות; וכי ממצאי בדיקתו הגופנית לתובעת מתאימים לבדיקה נוירולוגית (ראו: עמ' 31 לפרוטוקול ש' 25-9).

11.במחלוקת זו שבין פרופ' ארגוב לבין ד"ר שנפלד אני מוצאת להעדיף את דעתו של ד"ר שנפלד, וזאת מן הטעמים הבאים. פרופ' ארגוב עצמו ציין בחוות דעתו קיום ממצא נוירולוגי קל מאד של ירידה בתחושה הנובע מאותו איזור בו יש פתולוגיה של עמוד השדרה; ואף שסבר כי לא ניתן להסביר את בעיית כיס השתן על-פי ממצאי הבדיקה הנוירולוגית, הפנה לעניין זה אל המומחה שמונה בתחום האורולוגיה. מומחה זה, ד"ר שנפלד, כן מצא לקשור את דליפת השתן לבעיה נוירולוגית, תוך שהוא ציין כי הוא מתמחה בנוירואורולוגיה, העוסקת בפגיעות אורולוגיות עצביות, וכי ממצאי הבדיקה שערך לתובעת מתאימים לבדיקה נוירולוגית. כפי שהבהיר ד"ר שנפלד בעדותו, מסקנתו זו עולה בקנה אחד עם בדיקת העזר האורודינאמית - שלה מדדים אובייקטיביים - וכן עם תלונות התובעת, המתאימות לפגיעה עצבית בגובה עמוד השדרה שנפגע. לכך נוסף קשר הזמנים, עליו עמד ד"ר שנפלד בחוות דעתו, שהרי התלונות מצד התובעת בנוגע לדליפת השתן, כפי המתועד ברישומים הרפואיים, החלו להופיע רק לאחר התאונה. לאור כל אלה, הסברי ד"ר שנפלד בחוות דעתו ובחקירתו בדבר טיב הפגיעה ממנה סובלת התובעת והקשר בינה לבין התאונה מקובלות עלי; מה גם שהיות שפרופ' ארגוב לא נחקר על חוות דעתו, ממילא לא התקבלה התייחסותו לחוות דעתו של ד"ר שנפלד, שניתנה לאחר מתן חוות הדעת על ידו.

12.אשר על כן, אני קובעת כי נכותה הרפואית של התובעת בתחום האורולוגיה הקשורה בתאונה עומדת על שיעור 70%, כקביעת ד"ר שנפלד. גם מומחה זה הוסיף והתייחס בחקירתו לשאלת השלכת נכות זו על תפקוד התובעת, ולזאת אתייחס להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ