אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בלוך ואח' נ' קרבצ'וק ואח'

בלוך ואח' נ' קרבצ'וק ואח'

תאריך פרסום : 11/03/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
41486-10-13
06/03/2014
בפני השופט:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
התובע:
1. אלכסנדר בלוך
2. GLOBAL SKYNET INTERNATIONAL LTD

הנתבע:
1. אנדריי קרבצ'וק
2. SKYNET LTD משיבה 2

החלטה

בפניי בקשה לחיוב המבקשים בהפקדת ערובה בסך 200,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאותיה של משיבה 2 בגין ניהול התובענה; וכן בקשה להאריך את המועד להגשת התנגדותה של משיבה 2 למתן היתר המצאה מחוץ לתחום עד 14 יום ממועד הפקדת הערבות או מתן החלטה בבקשה זו.

רקע עובדתי

במוקד המרצת הפתיחה עומדים מקרקעין הידועים כחלקה 25 בגוש 29945 במועצה אזורית מטה יהודה, בשטח של 14,898 מ"ר (להלן – המגרש). מלוא הזכויות במגרש רשומות בפנקס הזכויות על שמה של משיבה 2, SKYNET LTD, חברה זרה הרשומה באי אנגווילה ומזוהה במספר 2007493 (להלן – סקיינט). לטענת המבקשים, הלכה למעשה הם בעלי הזכויות במגרש. זאת, כיוון שהכספים למימון רכישת המגרש בידי משיבה 2 הוזרמו בפועל על-ידי מבקש 1.

מבקש 1 מבסס את זכותו הנטענת במגרש גם על מבנה האחזקות במניותיה של סקיינט. לגרסתו, כל מניות סקיינט מוחזקות בידי מבקשת 2, GLOBAL SKYNET INTERNATIONAL LTD, שהיא חברה זרה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים ומזוהה במספר 333157 (להלן – גלובל). הוא עצמו, כך טוען מבקש 1, בעל 50% ממניות גלובל, כאשר 50% נוספים ממניותיה מוחזקים, ככל הנראה, בידי מר הפטי בלטאזר, שותפו לשעבר של מבקש 1 (להלן – בלטאזר). בעלותם של המבקשים במגרש משתכללת אפוא, על-פי הנטען, באמצעות אחזקת גלובל ב- 100% ממניות סקיינט. לגרסת המבקשים, הטעם לרישום הזכויות במגרש על שם סקיינט נעשה "מסיבות הנעוצות בתכנוני מס", וכיוון שבעת הזרמת הכספים לצורך מימון רכישת המגרש, היה בלטאזר דירקטור בסקיינט ובעל זכות החתימה.

לטענת המבקשים בהמרצת הפתיחה, בלטאזר ומשיב 1, שהוא כיום דירקטור יחיד בסקיינט, "חברו יחדיו וזאת לצורך יצירת תרמית, אשר תכליתה אחת: נישולם של המבקשים מהזכויות במשיבה 2 [בסקיינט] וממילא ניסיון להביא לאובדן זכויותיהם בנכס [במגרש]". כיוון שכך, יזמו המבקשים תביעה קודמת ת"א (מחוזי ירושלים) 22004-04-11, אשר בגדרה ניתן ביום 8.1.12 צו מניעה קבוע נגד משיב 1, האוסר עליו או על מי מטעמו לבצע כל פעולה משפטית, חתימת חוזה או דיספוזיציה בקשר למגרש. צו המניעה ניתן בהיעדר הגנה מטעם משיב 1, אחר שהניסיונות להמציא לו את כתב התביעה באותו הליך לא צלחו ובית המשפט אישר תחליף המצאה. כעת טוענים המבקשים, כי בצו המניעה שניתן נגד משיב 1 ביום 8.1.12 אין די, ועותרים הם למתן צו מניעה קבוע האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה, פעולה משפטית, התחייבות או התקשרות במגרש ללא אישור בכתב מאת מבקש 1 או צו שיפוטי מתאים.

גרסתה של סקיינט, כפי שהיא עולה מן הבקשה לחיוב בערובה ומן המסמכים שצורפו לה, היא כי מר אולג דובנייה מכהן כיום כמנהלה היחיד של סקיינט. על-פי האישור מיום 27.2.13, שצורף כנספח ב' לבקשה לחיוב בערובה, מוחזקות כל מניות סקיינט בידי חברה בשם Glory Trading Holdings Ltd. לגרסת סקיינט, לעת הזו משיב 1 אינו בעל מניות בסקיינט ואף אינו מנהל בה.

הבקשה לחיוב בערובה

לטענת סקיינט, כיוון שמבקש 1 הוא תושב חוץ ומשיבה 2 היא חברה זרה הרשומה ופועלת בחו"ל, וכיוון שאין בידיהם נכסים בארץ, יש לחייבם בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות סקיינט.

בתשובה לכך טענו המבקשים, כי המסמכים שצורפו לבקשה לחיוב בערובה אינם אותנטיים, וכי בהיעדר תצהיר תומך, אין לקבל את הטענות העובדתיות שהועלו על-ידי סקיינט. לטענת המבקשים, אולג דובנייה הוא שלוחו ומיופה כוחו של משיב 1, אשר לחובתו נפסקו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 50,000 ₪ בהליך הקודם שנוהל בין הצדדים, וטרם שולמו. המבקשים גרסו, כי כתנאי לדיון בבקשה לחיובם בערובה, יש להורות למשיבים לשלם הוצאות אלה. לגוף הדברים טענו המבקשים, כי אין לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה רק כיוון שהם תושבי חוץ, ובפרט כאשר שוויץ ואיי הבתולה הבריטיים הצטרפו לאמנה בדבר סדרי הדין האזרחי שנחתמה בהאג בשנת 1954, שמדינת ישראל היא צד לה. המבקשים הוסיפו, כי אין עילה לחייב את גלובל בערובה מחמת היותה חברה בע"מ, כיוון שהיא צד להליך ביחד עם מבקש 1, "אשר הנו אדם סולבנטי"; כיוון שהמשיבים טרם שילמו למבקשים את ההוצאות שנפסקו בהליך הקודם; וכיוון שגלובל מחזיקה באמצעות סקיינט במגרש נשוא התובענה.

המבקשים התנגדו אף להארכת המועד להגשת התנגדות להיתר ההמצאה מחוץ לתחום. זאת, כיוון שהבקשה לא לוותה בתצהיר, לא פורט בה מדוע נדרשת הארכה, וכן כיוון שההליך מתייחס לזכויות במקרקעין שבתחום המדינה, אשר לגביהם יש לבתי המשפט בישראל סמכות שיפוט ייחודית.

דיון והכרעה

בקשת המשיבים לחיוב המבקשים בערובה מחייבת אבחנה בין שני המבקשים. מבקש 1 איננו מתגורר בארץ ונושא בדרכון שויצרי. ביחס אליו חלה הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), המקנה לבית המשפט סמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, במקרה שהתביעה תידחה. נקודת המוצא ביחס לתובע שהוא אדם פרטי היא, כי אין להתנות על זכותו להביא את עניינו לבירור לפני ערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה כספית, אלא בנסיבות מיוחדות. נקודת המוצא ביחס לחיובה של מבקשת 2, שהיא חברת חוץ בערבון מוגבל, היא הפוכה. לגביה חלה הוראת סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקובעת כי בית המשפט יורה על הפקדת ערובה, "אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". הרציונל לקביעת כלל שונה ביחס לחברה נעוץ בחשש שמא חברה חסרת יכולת כספית תסתתר, בסיומו של ההליך, מאחורי הגוף המשפטי הערטילאי.

בענייננו, לא הוכיחה גלובל כי יהא בכוחה לשלם את הוצאות המשיבים, אם תידחה התובענה. המבקשים לא הביאו כל נתון באשר למצבה הפיננסי של גלובל, או באשר למצבו הפיננסי של מבקש 1, והוא נותר עלום. גם הטענה לזכויות גלובל במגרש אינה מהווה, בשלב זה של הדיון, הוכחה כי יהא בידה לשלם את הוצאות המשיבים. מדובר בטענה המרכזית שאותה מבקשת גלובל להוכיח, ואם היא תדחה בסופו של הליך, ודאי שלא יהא בה כדי לסייע בגביית הוצאות שייפסקו לחובת גלובל. לפיכך, לא הראתה גלובל איתנות פיננסית שתצדיק מתן פטור מחיובה בהפקדת ערובה.

לא מצאתי כי מקרה דנן קיימות נסיבות אחרות המצדיקות מתן פטור מחיובה של גלובל בערובה. הוצאות המשפט שלא שולמו בהליך הקודם לא הושתו על סקיינט, אלא על משיב 1. לגרסתה של סקיינט, משיב 1 אינו עוד בעל מניות ואף אינו מנהל בה. עניין זה שנוי אמנם במחלוקת בין הצדדים ודורש בירור, אך בשלב זה לא אוכל לקבוע כי אי תשלום הוצאות משפט בהליך קודם על-ידי משיב 1, מהווה טעם לאי חיוב המבקשים בערובה להבטחת הוצאות משיבה 2 בהליך זה. בנוסף, סיכויה של התובענה בשלב זה אינם ברורים, וממילא לא ניתן לקבוע כי סיכויים אלה גבוהים באופן המצדיק את סתירת החזקה הקבועה בסעיף 353א האמור.

גם אי צירופו של תצהיר בתמיכה לבקשה לחיוב בערובה אינו מוביל לתוצאה שונה. הבקשה לחיובה של גלובל בערובה נסמכה על נתונים שאינם שנויים במחלוקת – היותו של מבקש 1 תושב זר והיותה של גלובל חברה בע"מ – וכן על טיעונים משפטיים. בעניין זה, הנטל לסתירת החזקה בדבר חיובה של חברה בע"מ בערובה, בין היתר באמצעות הבאת נתונים עובדתיים בדבר חוסן כלכלי, מוטל דווקא על החברה עצמה (ראו, למשל: רע"א 857/1 מועצה איזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם במאגרים, 23.5.11)), אך מבקשת 2 לא עמדה בו.

שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לחיוב מבקש 1 בהפקדת ערובה. מבקש זה נושא בדרכון שויצרי, ולכן חלה ביחס אליו הוראת סעיף 28 לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר-הדין האזרחי), התשכ"ט-1968, המורה כי אין לחייבו בהפקדת ערובה רק "מחמת היותו זר". בהקשר זה קבע בית המשפט העליון, כי "אמנות האג והתקנות אשר הותקנו לשם ביצוען לא נועדו לייצר מעמד עדיף לאזרח זר על פני אזרח ישראלי" (רע"א 2795/10 פיטוסי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 17.3.11)). מכאן, כי יש לבחון האם קיימים טעמים אחרים המצדיקים את חיובו של מבקש 1 בערובה. הנסיבות שבהן נוטים בתי משפט לחייב תובע בהפקדת ערובה הן כאשר בנוסף להיעדר יכולת כלכלית נמצא גם כי מדובר בתביעת סרק, או בתביעה שהסיכויים לקבלתה קלושים. נסיבות אלה אינן מתקיימות במקרה דנא: לא הובא בפניי כל נתון המעיד על היעדר יכולת כלכלית של מבקש 1; ואף לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי מדובר בתביעת סרק או בתביעה שסיכוייה קלושים. טענות המבקשים לזכויותיהם במגרש, באמצעות אחזקותיהם הנטענות במניות סקיינט, מגובות בתצהירו של מבקש 1 ובמסמכים שונים. הטענות נגד תוקפם של חלק ממסמכים אלו יתבררו בוודאי במסגרת שמיעת ההליך, אך בשלב זה אין בהן, כשלעצמן, כדי להוביל למסקנה בדבר סיכויים קלושים לקבלת גרסת המבקשים.

על יסוד כל האמור, נדחית הבקשה לחיובו של מבקש 1 בהפקדת ערובה, ואילו הבקשה לחיובה של מבקשת 2 – מתקבלת.

בהתחשב בהיקף הסכסוך שבין הצדדים, בסכומים שבהם מדובר, בהיקף ההתדיינות המוערך בשלב זה, ובשים לב לכך שמדובר בהמרצת פתיחה, מוצאת אני לנכון לחייב את מבקשת 2 בהפקדת סכום של 75,000 ₪ כערובה לתשלום הוצאותיה של משיבה 2. מבקשת 2 תפקיד סכום זה, במזומן או בערבות בנקאית בלתי מותנית ובלתי מוגבלת בזמן, בתוך 30 ימים.

משנדחתה הבקשה לחיובו של מבקש 1 בערובה, איני מוצאת לנכון להאריך את המועד להגשת התנגדותה של משיבה 2 למתן היתר המצאה מחוץ לתחום עד לאחר ביצוע ההפקדה. התנגדות זו תוגש אפוא, ככל שתחפוץ בכך משיבה 2, לא יאוחר מיום 20.3.14.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ