בלוטל סרגיי נ' שותפות כללית "מסגריית קובי את יוסי" ואח'

פסק דין

1.כתב התביעה שבפנינו מעלה סיפור תמוה ביסודו שספק אם נכון היה בכלל להביאו בפני בית משפט בישראל.

2.טוען התובע כי הינו אזרח מולדובה שעבד בישראל וכי "בשנת 2001 או בסמוך לכך התחיל לעבוד אצל הנתבעת 1, בעודו מתחזה לנתבע 4 באמצעות שימוש בתעודת זהות מזויפת על שם הנתבע 4 אשר אותה רכש לצורך זה (עבודה בישראל בלבד)".

הנתבעת 1 הינה שותפות בשם "מסגריית קובי את יוסי", הנתבע 4 הינו אדם בשם יעקב ויצמן, שלטענת התובע הוא נכה בשיעור 100% שאינו מסוגל לעבודה.

3.בהמשך תביעתו מספר התובע כי ביום 30/8/04 שעה שעבד באתר הבניה המנוהל על ידי דניה סיבוס בע"מ – נתבעת 2 – נפגע בעבודה, והופנה לבית חולים וגם שם השתמש "כהרגלו" בתעודת הזהות המזויפת על שמו של הנתבע 4, ובאמצעותה זכה לקבל טיפול רפואי.

4.תביעתו כאן היא לפסק דין הצהרתי ולפיו "בתקופה שבין החודשים 1/02, 9/04 התובע הועסק אצל הנתבעת 1 תחת שמו ומספר זהותו של הנתבע 4".

5.התביעה נגד הנתבעת 1 נמחקה בהחלטתה של חברתי כב' השופטת עציון מיום 11/10/10 מהטעם שהשותפות האמורה נקלעה לפירוק ויש לעכב את ההליכים נגדה.

התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי והמדינה נמחקו אף הם והמוסד לביטוח לאומי (שהיה נתבע 3) והמדינה (שהיתה נתבע 5) נמחקו אף הם, ונותר לדון בעניינם של הנתבעת 2, דניה סיבוס, ומר יעקב ויצמן נתבע 4.

6.הגם שחברתי כב' השופטת עציון דחתה את הבקשה למחוק את התביעה גם נגד נתבעות אלו, הרי משעבר התיק לטיפולי, ומבלי שכמובן אראה עצמי כערכאת ערעור על החלטתה, הרי שסברתי שנכון יהיה לבדוק את גדר סמכותנו, לדון בתביעה נגד נתבע 4, ומשכל מה שנאמר בכתב התביעה הוא כי התובע התחזה לנתבע 4 תוך שימוש בתעודת זהות אותה רכש, הרי שנושא זה אינו בגדר סמכותנו מכוח סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, ולכל היותר יכול התובע להזמין את מר ויצמן כעד בהליך.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי בכתב התביעה אפילו לא נטען כי התעודה נרכשה מאת מר ויצמן, כך שגם על פניו אין כתב התביעה מגלה עילה כלשהי נגדו, הן משום העדר הסמכות העניינית והן משום העדר עילה יש למחוק את התביעה כבר בשלב זה.

7.באשר לנתבעת 2 – הרי שכל שיש בתביעה הוא כי נאמר בסעיף ולפיו "ביום 30.8.2004 בשעה 10:00 או בסמוך לכך בעודו עובד באתר בניה המנוהל על ידי הנתבעת 2, אשר לשם נשלח על ידי הנתבעת 1 לבצע עבודות מסגרות מטעמן נפגע הוא קשות בתאונת עבודה, אשר בעקבותיה אושפז ונותח בבית חולים "וולפסון" שבחולון".

אין מילה וחצי מילה בכתב התביעה המבקש לראות בדניה סיבוס מעסיקה משותפת יחד עם השותפות, והפרשנות המוצעת על ידי ב"כ התובע לשאלה זו במסגרת טיעוניה היום אינה מתיישבת עם האמור בכתב התביעה, ועוד פחות מכך עם הסעד המבוקש ברישא של התביעה ולפיו:

"בית הדין הנכבד מתבקש בזאת ליתן פסק דין הצהרתי לפיו בתקופה שבין החודשים 1/02, 9/04 התובע הועסק אצל הנתבעת 1 (השותפות – מ.ש.) תחת שמו ומספר זהותו של הנתבע 4".

נמצאנו למדים שגם אם היינו מקבלים את התביעה כלשונה, הרי שלא היה ניתן סעד כלשהו נגד הנתבעת 2, דניה סיבוס בע"מ ומכאן שאין שום טעם לנהל הליך שגם אם כל מה שנאמר בו יוכח, לא יינתן סעד כלשהו נגד נתבעת 2.

8.לכל אלו יש להוסיף את התהייה הגדולה היאך יתכן שתוגש תביעה מסוג זה שבה פונה אדם לבקש סעד מבית משפט בטענה כי פעל בזהות מזויפת.

9.סוף דבר – התביעה נמחקת גם נגד הנתבעת 2 וגם נגד הנתבע 4.

10.התובע יישא בשכ"ט נתבעת 2 בסכום של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

ומשלא התייצב הנתבע 4, אין אנו מחייבים את התובע בהוצאות.

לפנים משורת הדין, החלטתי שלא להשית על התובע הוצאות לאוצר המדינה.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"א, 24/01/2011 במעמד הנוכחים.