בלאל נ' אבו מוך ואח'

פסק דין

התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים.

התובע טען כי נסע בנתיב הנסיעה הימני בכביש שבו שני נתיבים לכל כיוון ורכב הנתבע נסע בנתיב הנסיעה שמאלי.

לטענת התובע, בשלב כלשהו סטה רכב הנתבע לנתיב הנסיעה הימני שבו נסע התובע, ופגע ברכב התובע בדלת האחורית שמאלית בסמוך לגלגל.

התובע טוען כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע.

הנתבעים הכחישו את טענות התובע ובכתב ההגנה שהוגש על ידם נטען כי רכב התובע הוא שסטה לפתע מנתיבו ופגע ברכב הנתבע.

היום נשמעו העדים.

לאחר ששמעתי את העדים אני מחליטה לקבל את התביעה.

גירסת הנתבעים היתה רצופת סתירות ולא ניתן לכן להאמין לה.

בעוד שבכתב ההגנה נטען כי הנתבע נסע בכביש דו נתיבי בנתיב השמאלי טען נהג הנתבע בדיון בפני כי אין בכביש שני נתיבים ויש בו רק נתיב אחד (עמ' 2 שו' 27, 31).

בעוד שבכתב ההגנה נטען כי רכב התובע סטה לפתע מנתיבו, בדיון היום נטען על ידי הנהג הנתבע 1, כי התובע הגיע מכביש צדדי מצד ימין וניסה לעקוף את רכב הנתבע מימין.

מדובר בגירסה שאין לה זכר בכתב ההגנה.

בעוד שבכתב ההגנה נטען כי הנתיב הימני, שבו נסע התובע, היה חסום באותה עת במכוניות חונות, התברר מעדות הנתבע בדיון היום כי הדבר אינו נכון. הנתבע הציג תמונה שבה נראה מערבל הבטון שבו נהג ולטענתו צולמה התמונה מייד בסמוך לאחר התאונה שכן לדבריו הוא השאיר את הרכב במקום ולא הזיז אותו לאחר התאונה (עמ' 3 שו' 11-13).

מהתמונות האלה נראה כי הכביש פנוי כמעט לחלוטין ועל כל פנים אין רכבים שחונים בו בצידו הימני או חוסמים את התנועה בנתיב הנסיעה הימני כפי שנטען בכתב ההגנה. למעשה , התמונה מתיישבת דווקא עם גירסת התובע ( עמ' 2 שורה 10).

שני הצדדים הציגו תמונות שמציגות לטענתם את מקום התאונה. מדובר כמובן באותו כביש אלא שכל אחד מהצדדים טוען שהתאונה ארעה במקום אחר בכביש. שני הצדדים גם הציגו את הדוחות שמסרו לחברת הביטוח מטעמם אודות התאונה.

מהודעת הנתבע על התאונה נראה כי התאונה ארעה ממש לאחר השתלבות של כביש אחר שמצוייה מימין לדרך שבה נסעו הרכבים ואילו מהתמונה שהציג הנתבע נראה כי התאונה ארעה מעט לאחר ההשתלבות ובמקום שבו מצויים כבר שני נתיבי נסיעה, כפי שטען התובע.

הנתבע טען, לראשונה בדיון היום, כי לא התובע הוא שנהג בתאונה כי אם אחיו. הנתבע טען כי הוא מכיר את התובע ואחיו (עמ' 2 שו' 26) אך טענה כזו לא נטענה במסמכים שהוגשו על ידי הנתבעים כולל כתב ההגנה מטעמם.

מתברר גם, מעדות התובע שלא נסתרה, כי נציג של החברה הנתבעת 2 הגיע גם הוא למקום הארוע ובכל זאת לא בא להעיד והדבר פועל לחובת הנתבעים.

התוצאה היא שגירסת התובע, שהיתה סדורה ועקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית או במסמכים אחרים שהוגשו, עדיפה על פני גירסת הנתבעים ואני מחייבת לכן את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את סכום התביעה 4,636.18 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4/5/10 ועד התשלום בפועל, ובנוסף, 750 ₪ בגין הוצאות התביעה והדיון.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין.