בלאו נ' אלוניאל בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנה 500"), להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש. בקשה זו הוגשה במסגרת תובענה ייצוגית ובקשה לאישור התובענה כייצוגית.

רקע עובדתי:

המבקש נוהג לרכוש מאת המשיבה מוצר צ'יפס, בתדירות ממוצעת של 20 פעמים בשנה.

המשיבה 1 היא חברה פרטית הנמצאת בשליטתו של המשיב 2, למפעילה רשת המסעדות בישראל כ- 170 סניפים ברחבי הארץ.

המשיבה 3 היא רשת מזון עולמית אשר מייצרת את אריזת המוצר מושא התובענה.

המבקש הגיש לבית-משפט זה תובענה ייצוגית ובקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "התובענה" ו"הבקשה"). על-פי הנטען בתובענה ובבקשה, המשיבים החליפו את אריזות מוצר הצ'יפס אשר מיוצרות על ידי המשיבה 3, ונמכרות על ידי המשיבה 1, לאריזות שתחתיתן קטנה וצרה יותר בכ- 20% מתחתית האריזות הקודמות. כתוצאה מכך המשיבה 1 מוכרת לקהל הצרכנים שלה, ביניהם המבקש, כמות מופחתת של המוצר, בעוד שמחירו של המוצר נותר בלא שינוי ואף התייקר. בכך בעצם התייקר מחירו של המוצר ב- 20%. במעשים אלה של המשיבים יש משום ניצול והטעייה של ציבור הצרכנים הנוהגים לרכוש מהמשיבה 1 את המוצר החל מן היום בו הוחלפה אריזתו.

הווה אומר, עילת התביעה היא הטעית כלל הצרכנים של המשיבה 1 הרוכשים את מוצר הצ'יפס באריזתו החדשה. מעשה ההטעיה נעשה בתחומי של מדינת ישראל.

עיקרי הבקשה:

כאמור, המבקש הגישו בקשה לפי תקנה 500 להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה, אל המשיבה 3, ששמה מוטבע על אריזות המוצר מושא התובענה הייצוגית וכמי שמייצרת את אריזות המוצר.

הבקשה נסמכת על תקנה 500 (5) (6) ו- (7), הקובעים כדלקמן:

"רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:

(5)תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;

(6)מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;

(7)התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;

...".

דיון:

בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, צריך לבקש מבית-המשפט היתר להמצאת כתבי בי-דין לנתבע. מכוח המצאה על-פי ההיתר רוכש בית-המשפט בישראל סמכות שיפוט על הנתבע הזר, ובכך מרחיב את תחום שיפוטו. 

תקנה 500 קובעת רשימה של עילות המצאה, המאפשרות לבית המשפט להתיר את המצאתם של כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה.

הנטל להראות כי נתקיימו העילות למתן היתר ההמצאה מונח על כתפי המבקש. בשלב דיוני זה, שבו טרם נתבררה התובענה לגופה, המבקש אינו חייב להראות שיש לו עילה טובה באותה מידת וודאות הדרושה במשפט עצמו.