בכר נ' סגל ואח'

החלטה

1.בקשתו של כונס הנכסים ליתן לו רשות ערעור על החלטה מיום 20.10.13 של כב' רשמת ההוצל"פ כפיר מירב בתיק הוצל"פ 01-55887-04-8 שדחתה בקשתו לביטול הוצאות בסך 1,500 ₪ לטובת אוצר המדינה, כפי שקבעה בהחלטה מיום 6.10.13.

ההוצאות הוטלו משום שבתאריך 17.10.12 ביקש המבקש אורכה של 90 ימים להגשת דוח וניתנה אורכה של 30 ימים ובחלוף שנה מוגש דוח שהינו לאקוני.

2.כבר בהחלטה מיום 24.9.12 קבעה הרשמת כי הדוח שהוגש הינו חלקי ומתייחס רק לשאלת הרישום של הזכויות בנכס ולא הוגש דוח סופי. כבר בהחלטה זו ציינה הרשמת כי רק משום הגשת הדוח החלקי אינה מחייבת את המבקש בהוצאות והורתה כי דוח כנדרש יוגש תוך 20 ימים.

3.באופן התנהלותו של כונס הנכסים רואה הרשמת הנכבדה זלזול והכבדה מיותרת על המערכת באי מלוי אחר החלטות רשמי ההוצל"פ, וכן קובעת כי היה על המבקש לתאר את השתלשלות העניינים מבעוד מועד ולבקש אורכה, ולא להביא תמונת מצב בדיעבד, תוך הפרת החלטות של רשמי הוצל"פ.

4.בבקשה שבפני מתאר המבקש את הקושי שהיה במציאת רוכש לנכס והמכר אושר בהחלטת הרשם מיום 27.12.05 ומאז ועד היום פועל להעברת זכויות בנכס על שם הרוכש.

המבקש מפרט את ההליכים בהם נקט כדי לבצע את העברת הזכויות, לרבות ההתנהלות הממושכת מול חברת עמידר וטוען כי בשל טעות משרדית בתום לב לא פעל על פי החלטת הרשמת מיום 18.10.12 ולא הגיש דוח נוסף.

כן נטען כי החיוב בהוצאות ניתן ללא התרעה מראש ומסיבה לא מוצדקת עת המבקש עושה עבודתו נאמנה.

משיבים 2 ו- 3 מסרו בתגובות שהגישו כי מסכימים לביטול החיוב האישי שהוטל על כונס הנכסים ומשיב 3 הוסיף מנסיונו האישי כי הטיפול בחברות המשכנות ובעיקר עמידר כרוך כסחבת ממושכת ומתישה. תגובותיהם של המשיבים קולגיאליות להפליא. משיב 1 לא מסר תגובה.

5.עם כל ההערכה לעבודתו של כונס הנכסים וכל העיכובים שמציין בבקשתו, לא מצאתי הסבר מדוע ההליכים לא הושלמו במשך תשע שנים מאז המכר, מצב דברים זה איננו יכול להתקבל על הדעת.

ככל שנתקל המבקש בקשיים בחברת עמידר היה עליו לשתף בהם את רשמת ההוצל"פ בזמן אמת כדי שתוכל לשקול להפעיל את סמכותה ולסייע בקידום הרישומים והבאת התיק לגמר.

על כונס נכסים המתמנה לדעת כי עליו לקיים במדוייק את החלטות רשם ההוצל"פ ולהעביר דיווחים ועדכונים, על פי הוראות וגם מיוזמתו, במידת הצורך.

כונס נכסים הינו ידו הארוכה של רשם ההוצל"פ ולכן מחדליו של כונס הנכסים, ככל שקיימים, נתפסים גם כמחדליו של רשם ההוצל"פ ומכאן הצורך בפיקוח צמוד על התנהלותו של כונס הנכסים.

6.רשמת ההוצל"פ מכירה היטב את מהלך התיק וההתנהלות בו ואם סברה שיש מקום להטלת הוצאות, לא תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה. עמדתו של המבקש הובאה בפני הרשמת במסגרת הבקשה לביטול החלטת החיוב והרשמת לא מצאה לשנות חלטתה ולכן התוצאה הסופית הינה כי חיוב ההוצאות ניתן לאחר שנשקלו טענותיו של המבקש.

במצב דברים זה דינה של הבקשה להידחות.

7.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ד, 23 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.