בכר נ' כהן

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל.

1.המבקש טוען בתצהירו כי אין ולא היה כל קשר ישיר בינו לבין המשיבה והוא מעולם לא מסר לי שיק שלו. הקשר היחיד, נטען, היה בין המבקש לבין אחד, יצחק קאו (להלן: קאו) ממנו לווה המבקש כספים.

לפני מספר שנים, פנה אל המבקש אדם שטען כי המשיבה טוענת כי המבקש חייב לה כסף. המבקש טען כי הוא אינו מכיר את המשיבה ואינו חייב לה דבר. לטענתו, היה ברור כי קאו הוא החייב כספים למשיבה. עוד מציין המבקש כי נודע לו כי קאו שילם 30,000 ₪ למשיבה וכי נותרה לו (לקאו) יתרת חוב של 70,000 ₪. המבקש טוען כי מכיוון שבאותה עת טרם פרע את מלוא סכום ההלוואה לקאו, הוא הציע שהוא ימסור לקאו שקים על מנת שקאו יעבירם למשיבה ולא משום שלמבקש יש חוב כלשהו למשיבה. זאת עשה המבקש, לדבריו, משום שאותו אדם טען כי יש לעזור למשיבה משום שהיא "אלמנה". חוב המבקש לקאו באותה עת עמד על 70,000 ₪. המבקש מסר לקאו "כמעט מדי חודש" 10,000 ₪ תוך סיכום בין המבקש לקאו כי 7000 ₪ מתוך סכום זה יועברו למשיבה והיתר ישולם לקאו על חשבון חובו של המבקש אליו. בפועל נפרעו בחשבונה של המשיבה שקים של המבקש בסכום של 75,200 ₪ היינו 5200 ₪ מעבר לסכום אותו התחייב המבקש לשלם למשיבה.

לאור כל האמור טוען המבקש כי אינו חייב דבר למשיבה; הוא לא קיבל ממנה כל תמורה ולא עשה עימה כל עסקה.

במועד הדיון נחקר המבקש על תצהירו. ב"כ המשיבה טוען בסיכומיו כי יש לדחות את ההתנגדות בשל היעדר פירוט של סכום ההלוואה הכולל שקיבל המבקש. עוד נאמר כי המבקש לא הסביר מדוע השיק נשוא ההתנגדות על סך 30,000 ₪ לא נפרע לעומת שקים אחרים שנפרעו.

דיון והכרעה

סבורני כי דין הבקשה להתקבל. טענת הפירעון של המבקש מפורטת דיה וככל שהיו חסרים פרטים בתצהיר הרי שב"כ המשיבה דאג להשלימם באמצעות חקירתו הנגדית של המבקש על תצהירו. כך, כדוגמה, התברר בחקירה נגדית כי המבקש לווה מקאו סך של 240,000 ₪ בריבית חודשית של 5% (עמ' 1 ש' 17-19).

גם את הטענה כי המבקש לא הסביר מדוע השיק דנא לא נפרע יש לדחות. המבקש ציין בתצהירו כי נודע לו מקאו כי קאו שילם למשיבה 30,000 ₪ ונותר חייב לה 70,000 ₪. בעדותו הוסיף המבקש וציין כי שוחח עם המשיבה ולמד מפיה כי היא מסרה את הכסף לקאו וכי קאו חייב לה 70,000 ₪. (עמ 2 ש' 20-29). המבקש ציין כי העביר לקאו מדי חודש 10,000 ₪ תוך סיכום כי 7000 ₪ מתוכם יועברו למשיבה וכי הלכה למעשה נפרע בחשבונה של המבקשת סך של 75,200 ₪. הנה כי כן, המבקש טוען כי הלכה למעשה פרע לידי המשיבה את הסכום שקאו נותר חייב לה ועל כן הוא אינו חייב לשלם לה גם את סכום השיק דנא.

סוף דבר: ההתנגדות מתקבלת. תצהיר המבקש ישמש כתב הגנה. ב"כ הצדדים ינהגו ע"פ הוראות תקנה 241ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. הוצאות הליך זה יקבעו בפסק הדין.

ניתנה היום, י' חשון תשע"ב, 07 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.