ביטול צו אנטון פילר מחמת פגמים בהליך ובהעדר קיומו של סוד מסחרי

הנשיא סטיב אדלר

      חברה העסיקה עובד משך תקופה מסוימת, וטוענת כי העובד הפר התחייבות שלא להתחרות בה וכן ביצע עוולה מסחרית כנגדה. כשנה לאחר סיום יחסי העבודה שבין הצדדים, פותחת החברה בהליך משפטי כנגד העובד, במסגרתו מוגשות שתי בקשות. האחת, להגבלת חופש העיסוק. השנייה, למתן צו למינוי כונס נכסים אשר יהיה מוסמך להיכנס לחצרי העובד, לשם תפיסת נכסים שיש בהם, לטענתה, כדי להוות ראיות הדרושות לשם הוכחת תביעתה (להלן: צו "אנטון פילר"). הבקשה השניה מוגשת לאחר דחיית הבקשה להגבלת חופש העיסוק במעמד צד אחד, לאחר קיום דיון במעמד שני הצדדים ובטרם מתן ההחלטה לאחריו.

      ערעור זה עינינו באיזון בין שתי זכויות חוקתיות - הזכות לפרטיות של העובד אל מול הזכות להגנה על הקניין של המעסיקה.

     לדידי האיזון הראוי הופר ונעשו מספר טעויות בהחלטות בית הדין האזורי ובביצוע הצו לכינוס נכסים המצדיקות את קבלת הערעור. להלן אביא את נימוקיי.

שוק המותגים ובעלי הדין

[2] זירת המסחר בה עסקינן הינה שוק מותגים בינלאומיים, אשר הזכויות הקנייניות בהם נתון בידי תאגידים בינלאומיים, ואשר פועלים באמצעות סוכנויות משנה ברחבי העולם, לרבות ישראל. לסוכנויות המשנה שני עיסוקים עיקריים: האחד, התקשרות באמצעות "הסכמי ייצוג" עם בעלי המותגים, והשני - תיווך בין גופים ועסקים מהשוק המקומי לבין בעלי המותגים לכריתת "הסכם זכיינות" ביניהם. עם כריתת "הסכם זכיינות" כאמור, הופך הגוף המתקשר להיות "זכיין" לצורך אותו מותג, ורשאי לייצר מוצרים הנושאים את המותג. על כן, עסקים וגופים בשוק המקומי המבקשים לעסוק בייצור מוצרים הנושאים את המותג המדובר, יכולים לעשות זאת אך ורק בתיווכה של סוכנות המשנה המקומית.

     הצדדים להליך דנא הינם כדלהלן:

[א]       המשיבה 1 (להלן: LDI) היא סוכנות משנה, אשר לה הסכם ייצוג בין היתר עם התאגיד הבינלאומי MGA בנוגע למותג הבינלאומי בראטץ ( Bratz) המצוי בבעלותו, וכן עם התאגיד הבינלאומיMarvel Entertainment Inc  (להלן: Marvel), בנוגע למותגי הקומיקס ספיידרמן (Spiderman), סופרמן (Superman) וכן ל- NBA. היא גם משווקת מוצרים של מותגים ידועים. LDI פועלת בתחום זה ובעניינים הרלוונטיים לערעור זה באמצעות שתי חברות בת, הן המשיבות 2 ו-3. כפי העולה ממידע הקיים באתרי החברות ברשת האינטרנט, חברת LDI היא בבעלות חברה בינלאומית בשם Mapal וכן חברה ישראלית בשם Granit HaCarmel Investments Ltd..

[ב]       המשיבה 2 (להלן: DTR), והמשיבה 3 (להלן: GSS) הן חברות בנות של LDI אשר עוסקות בתחום ייצור, פיתוח, שיווק ומכירת מוצרים של מותגים בינלאומיים, בתור "זכייניות" שלהם. 

[ג]        המערער 1 (להלן: מר חכמון) שימש החל ממרץ 2002 בתפקיד מנהל השיווק והמכירות של DTR ו-GSS. זאת, עד התפטרותו ביום 31.8.2005. יצוין, כי בטרם כניסתו לתפקיד זה, עסק מר חכמון משך תקופה ארוכה בתפקידי שיווק, בין היתר, בחברת אדידס (Adidas).

[ד]       המערערת 6 (להלן: חברת בר-עידן), הוקמה ביום 20.9.2005, כשלושה שבועות לאחר התפטרותו של מר חכמון מעבודתו ב- DTR ו- GSS, ועוסקת ביבוא, ייצור ושיווק של מוצרים שאינם ממותגים. בעליה הם המערערת 2 - רעייתו של מר חכמון (להלן: גב' חכמון) וכן חברת " רוני הפקות", שבבעלות המערער 3 (להלן נשר) והמערער 4 (להלן: אלדר), שהינם אנשי עסקים.

[ה]       המערערת 5 (להלן - BLI) הוקמה בראשית שנת 2006 על ידי נשר ואלדר, ומהווה סוכנות משנה המתחרה באופן ישיר עם חברת LDI. BLI הוקמה מראש כדי לשמש סוכנות למכירת רישיונות להשתמש במותגים ידועים, ובתוך כך, MGA וכן Marvel אשר היו לקוחות LDI, עברו להיות לקוחות BLI, בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

עובדות המקרה, לפי סדר כרנולוגי, עד להבאתו בפני בית הדין האזורי -

[3] ואלה העובדות לכאורה, בתמצית, הצריכות לעניינינו, כעולה מהחומר שלפני. למען הזהירות יצוין, כי אין באמור להלן כדי לקבוע קביעות עובדתיות כלשהן.

[א]       ביום 3.3.2002  התמנה מר חכמון לתפקיד מנהל השיווק בחברות GSS, DTR.

[ב]       ביום 9.12.2004 חתם מר חכמון על חוזה עם GSS ו- DTR, בו הוגדר מעמדו להיות " קבלן עצמאי" אשר יעניק לחברה שירותים בתפקיד מנהל שיווק ומכירות. סעיף 5.2.1 קבע כי בתמורה למתן השירותים האמורים, ישולם לחכמון שכר חודשי של 15,475 ש"ח (יצוין, כי סכום זה נכתב בכתב יד, כנגד סכום של 21,500 אשר היה מודפס באותו סעיף). בנוסף, סעיף 5.2.5 הבהיר כי מעמדו של חכמון כקבלן עצמאי נקבע בהסכמה, "וכי אלמלא היותו קבלן עצמאי, היה חכמון משתכר כעובד סך של 16,750 ש"ח בלבד לחודש (היינו: סך של 3,500 ש"ח פחות לחודש)". יצוין, כי בחוזה האמור סוכמו, כי למר חכמון יהיו זכויות נוספות, לרבות 20 ימי חופשה בתשלום, שימוש ברכב, תשלום בונוס כנגד עמידה ביעדי המכירות השנתיים ועוד.

      כמו כן, סעיף 6 לחוזה הטיל על מר חכמון חובת שמירת סודיות בתקופת העסקתו, ולתקופה של שנה לאחריה, ובכלל זה נקבע כי " הסכמי זיכיון ורישיון, מחירי רכישה ומכירה, שמות ופרטים של לקוחות ושמות ופרטים של ספקים, מהווה מידע סודי של החברה". כמו כן, נקבעה תניית אי תחרות לתקופה של שנה לאחר תום תקופת ההעסקה.

[ג]        לטענת המערערים, בשנת 2005 הגיע לארץ מר לריאן, שהוא בעליה של חברת MGA וידיד של אלדר (להלן: לריאן). במפגש שנערך בין השניים, העלה לריאן באוזני אלדר את חוסר שביעות רצונו מסוכנות המשנה LDI. מפגש אישי זה הוליד בסופו של יום את החלטת לריאן שלא לחדש את החוזה בין MGA ל-LDI שהסתיים בחודש דצמבר 2005, ולעבור לעבוד מול BLI כסוכנת משנה בארץ. 

[ד]       ביום 31.8.2005 התפטר מר חכמון מעבודתו ב- GSS ו- DTR, תוך שהוא חותם על מסמך שכותרתו "סיום עבודה משותפת", עליו חתום גם מר יוסף פוקס, מנכ"ל החברות DTR ו-GSS (להלן: הסכם סיום ההתקשרות). במסגרת הסכם סיום ההתקשרות נקבע, בין היתר, הסדר אי-תחרות לפיו: