בוחבוט ואח' נ' סבן ואח'

פסק דין

1. התביעה נסבה על נזק שנגרם לדירת התובעים, בני הזוג בוחבוט, כתוצאה משריפה שפרצה בדירת הנתבעים 1 ו- 2, בני הזוג סבן.

הצדדים מתגוררים ברח' ההדרים 24 בכפר יונה, התובעים בקומה א' והנתבעים בקומת הקרקע. על פי עדויותיהם של הצדדים, הם התגוררו בדירותיהם כ- 17 שנים, עובר לאירוע השריפה, והיו ביניהם יחסי שכנות טובים.

2.ביום 11.3.07 פרצה שריפה בדירת הנתבעים, שהתפשטה אל דירת התובעים וגרמה נזקים לדירה ולתכולתה.

התביעה הוגשה כנגד בני הזוג סבן וכנגד המבטחת שלהם: ישיר איי די איי, חברה לביטוח בע"מ (להלן: חב' הביטוח), שהיא הנתבעת מס' 3.

התביעה הוגשה על סך 89,446 ₪, אך הצדדים הסכימו להעמיד את נזקי התובעים על סך 58,442 ₪ (הודעת ב"כ הצדדים מיום 22.2.09); מבלי לגרוע מטענותיהם לגבי עצם החבות, אשר יידונו להלן.

3.טענתם העיקרית של הנתבעים היא כי השריפה נגרמה, ככל הנראה, על ידי הצתה במזיד, ולפיכך אין על הנתבעים חבות לפצות את התובעים.

נקודת מחלוקת נוספת: האם חל היפוך נטל הראייה, בהתאם לסעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).

4.השריפה פרצה בסביבות השעה 15:00, בפרגולה שצמודה לדירת הנתבעים. היא התגלתה על ידי בנם נדב, אז תלמיד כתה ח', אשר זמן קצר לפני פרוץ השריפה שהה בפרגולה וצפה בטלביזיה. הוא שמע נביחות חזקות של הכלבים, יצא החוצה לבדוק מה הסיבה לנביחות, וכשחזר בשביל אל הפרגולה, כבר התלקחה בה האש בעוצמה. נדב הזהיר את אחותו שהיתה אז בחדרה שבתוך הדירה ועבדה במחשב. הוא נטל מטף כיבוי ממחסן שבתוך הדירה ורץ אל הפרגולה, אך כשניסה להפעיל את המטף, התפוצצו זכוכיות בפרגולה, ואז נסו הוא ואחותו החוצה והזעיקו את מכבי האש ואת אביהם. אף התובעים לא היו אותה שעה בדירתם. הם הוזעקו למקום על ידי בתם.

5.מטעם התובעים העידה התובעת, אך כאמור - התובעים לא היו בבית בעת הדליקה; היקף הנזק הוסכם; ועל כן לא היה בידי התובעת לתרום לבירור השאלות שבמחלוקת.

שמעתי את עדויותיהם של קציני שירותי הכבאות: לה"ב שמעון כחלון, ראש צוות הכבאים שכיבו את הדליקה, וטפסר-משנה ישראל סיטון שחקר את סיבת הדליקה וערך את דו"ח שירותי הכבאות שהומצא על ידי הנתבעים.

מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת מומחה של מהנדס אשר סלוצקי, מהנדס חשמל וחוקר דליקות, אשר אף העיד מטעמם. עוד העידו הנתבע ובנו נדב, שהוא אשר גילה את הדליקה.

6.הפרגולה נבנתה על בסיס של בלוקים, שעליהם הותקנו קורות עץ וגג עץ, והיתה סגורה באמצעות חלונות ודלת מזכוכית (עדות מהנדס סלוצקי, בעמ' 4 לפר'; עדות נדב, בעמ' 20).

נדב העיד כי צפה בטלביזיה בתוך הפרגולה, ולפתע שמע את כלבי המשפחה נובחים מכיוון שער החצר, שמצוי במרחק של כ- 20 מטרים מהפרגולה. נדב יצא אל השער, אך לא ראה שם איש. נדב שהה בקרבת השער לפחות כעשר דקות, ולא הבחין בדבר. נדב העיד כי כשהוא נמצא ליד השער, הוא רואה את הבית, אך אינו רואה את הפרגולה. כעבור כעשר דקות חזר נדב לכיוון הפרגולה, "ואז ראיתי שהכל אש"; ... "כשחזרתי לכיוון הפרגולה ראיתי להבות אש ממש בתוך הפרגולה" (בעמ' 21, 22 לפר').

על פי הדו"ח והעדויות של קציני הכיבוי, הסתיימה פעולת כיבוי הדליקה בשעה 16:30, על ידי צוות כבאים בראשות לה"ב כחלון. לה"ב כחלון הסביר כי כאשר הוא מפקד על פעולה של כיבוי דליקה, אין הוא עוסק בחקר סיבתה.

טפסר-משנה ישראל סיטון הוא שחקר את סיבת הדליקה, מטעם שירותי הכבאות. הוא הגיע למקום תחילה ביום הדליקה, זמן קצר לאחר שכובתה (בשעה 17:50), ופעם נוספת - למחרת.

כל אנשי המקצוע ציינו בעדויותיהם כי יכולות להיות סיבות רבות לדליקה בבית מגורים, כגון: קצר או כשל חשמלי; נר או סיגריה דולקת; גפרורים; הצתה.

7.בדיקתו של מהנדס סלוצקי התמקדה בעיקר בבדיקת האפשרות של קצר או כשל חשמלי.

במסקנותיו שלל מהנדס סלוצקי אפשרות זו. הוא מצא אמנם מספר התקנות חשמל "חובבניות ומסוכנות" (סעיף 2 של ממצאיו), אך בעדותו הסביר כי מדובר בפחות מעשרה גופי תאורה. עוד העיד כי החיבור של המזגן היה תקני.

מהנדס סלוצקי שלל את האפשרות שהדליקה נגרמה כתוצאה מכשל במערכת החשמל. למסקנה זו הגיע לאחר הבדיקה שערך בשטח, כמפורט בחוות דעתו, ובין היתר על סמך העדות שגבה קצין הכיבוי מהנער נדב, ולפיה אחותו המשיכה לעבוד במחשב בחדרה, גם לאחר שהשריפה כבר התלקחה.