בודסקי ואח' נ' והל

פסק דין

1. בין התובעים לבין הנתבע נחתם בתאריך 24.5.10 הסכם שכירות לפיו שוכרים התובעים מהנתבע דירה בת 4 חדרים ברחוב המעורר 5, גבעתיים (להלן: "הדירה"). תקופת השכירות היתה למשך שנה מיום 1.6.10 ועד ליום 30.5.11 (להלן: "הסכם השכירות"). תקופה זו אמנם הוארך בשנה נוספת עד ליום 30.5.12, אך אין מחלוקת בין הצדדים כי לבסוף פונתה הדירה עוד קודם לכן, בתאריך 31.12.11, ובהסכמה.

2. המחלוקת נובעת דווקא ממצבה של הדירה עובר לפינויה על ידי התובעים ומהמצב בו הוחזרה לבעליה, הנתבע.

לטענת התובעים, הם מסרו את הדירה נקייה ומסוידת, חרף העובדה שהיא נמסרה להם במועד תחילת השכירות כשהיא איננה במצב כזה. מכל מקום, למחרת עזיבתם וביום 1.2.12, יצר הנתבע קשר עם התובעת 1 והלין על טיבו של הסיוד. עוד הוסיף כי מצא איש מקצוע שיסייד את הדירה בעלות של 1,300 ₪ וסכום זה הוא ינכה מפיקדון בסך של 11,000 ₪ שהופקד בידיו במועד תחילת השכירות. סופו של דבר, הנתבע החליט לנכות מהפיקדון את הסך של 6,725 ₪ למרות שהשוכר החדש שנכנס לדירה כבר למחרת עזיבתם הודיע כי יסייד את הדירה, על חשבונו. עוד מצביעים התובעים על כך כי הסכום שנוכה מהפיקדון מבוסס על הצעות מחיר שניתנו על ידי בעלי מקצוע כחודש לאחר שפינו את הדירה ולאחר כניסתו של הדייר החדש, כך שאינם יודעים על סמך אלו עובדות נמסרו הצעות המחיר, בפרט שהם השאירו את הדירה מסוידת. עוד הם מלינים על כך כי מחיר הסיוד "קפץ" פלאים בתוך חודש מאז עזיבתם, מסך של 1,300 ₪ ל - 6,725 ₪. על כן דורשים התובעים כי הנתבע ישיב להם את הסכום הנ"ל אותו קיזז מכספי הפיקדון.

אך לא זו בלבד; בחודש נובמבר 2011 הופיעו כתמי רטיבות על התקרה והקירות ב – 3 חדרים בבית, ובעקבותיהם גם עובש שהתפשט וגרם לריח והתפוררות טיח מהתקרה. בתנאים בלתי סבירים אלו נאלצו התובעים לחיות, תוך שנמנעים הם מלעשות שימוש באמבטיית ההורים ובשרותי אורחים. מאחר שהנתבע התעקש שלא להזמין אינסטלטור פרטי, אלא להמתין לזה של הקבלן, נאלצו התובעים לדור בתנאים אלו עד לסיום הסכם השכירות ופינוי הדירה בסוף דצמבר 2011. על שום כך הם תובעים מחצית מדמי השכירות לחודשיים, סכום המסתכם ב – 5,500 ₪.

3. בכתב הגנתו טוען הנתבע כי שבועיים לפני תום השכירות ציין בפני התובעים כי עליהם לדאוג לסיוד לניקיון הדירה, כפי התחייבותם בהסכם השכירות. התובעים פינו את הדירה במוצאי שבת, 31.12.11, וכבר למחרת היום אמור היה להיכנס דייר חדש לדירה. התובעים הסתפקו בניקוי רשלני של הדירה וניסו לטשטש את הקידוחים הרבים שבקירות על ידי מריחת סיד על שפכטל שנמרח כמה דקות קודם לכן וטרם התייבש או שויף כראוי. אף דיבלים שהיו תקועים בקירות לא הוצאו על ידם. על כן, ומאחר שהדייר החדש ציין במפורש בחוזה השכירות שלו כי הדירה נמסרה לו כשאיננה מסוידת, ולאחר שהתברר לנתבע שלא יספיקו תיקוני הצבע בדירה, אלא יהיה צורך בעבודה יסודית ומקצועית יותר, פנה ל – 3 בעלי מקצוע על מנת לקבל הצעת מחיר לצביעה כמו גם לתיקון משקוף שניזוק על ידי התובעים, ואת עלות ההצעה הזולה ביותר ניכה מכספי הפיקדון.

אשר לסוגיית הרטיבות והעובש – הבניין נמצא עדיין תחת אחריות הקבלן שבנה אותו, והוא זה שגם פעל לתיקון הלקויים שעלו יפה לאחר כחודש של ניסיונות תיקון. אולם, את נזקי העובש ניתן יהיה לתקן רק לאחר שהרטיבות מתייבשת – תהליך אשר אורך זמן במהלכו אכן המראות אינם מהנעימים. הנתבע מציין כי לא היה באפשרותו לעשות מעבר למה שעשה – פניה לקבלן. עוד הוא טוען כי במהלך התקופה שבה הגיעו שוכרים פוטנציאליים לדירה, לא העלה מי מהם טענה בקשר עם ריחות רעים, אדרבא – למחרת עזיבתם של התובעים נכנסו כבר דיירים חדשים לדירה.

הנתבע הוסיף בכתב הגנתו גם תביעה שכנגד שעניינה נזק בלתי הפיך לריצוף מרפסת הדירה שנגרם עקב שימוש בריהוט מתכתי ומי העציצים והצמחיה שהתנקזו ישירות לריצוף. בגין האמור תובע הנתבע את הסך של 2,500 ₪ בצרוף מע"מ וכן 550 ₪ בגין שלושה ימי עבודה בהם לא ניתן יהיה להשכיר את הדירה.

4. לדיון שהתקיים לפני בתאריך 16.7.12 התייצבו הצדדים, והעידו. לאחר ששמעתי את עדותם, עיינתי בתיק בית המשפט ובמוצגים אותם הגישו לרבות תמונות צבעוניות אותו המציא הנתבע חלף התמונות המושחרות שבכתב הגנתו, הנני קובעת כי דין התביעה אותה הגישו התובעים, להתקבל בחלקה. אשר לתביעותיו הכספיות של הנתבע אותן העלה בכתב הגנתו, הרי שאין מדובר ב'תביעה שכנגד' שכן תשלום אגרה כדין – אין. אך בכל מקרה לא ראיתי לקבל את דרישותיו אלו. להלן נימוקיי;

5. בסעיף לסעיף 23 להסכם השכירות הוצהר כי "השוכרים בדקו את הנכס, והם מודים שאין בו כל מום גלוי, פרט לאלה המפורטים בנספח א'". על כן, ככל שלא קיבלו התובעים את הדירה כשהיא מסוידת, וכפי שהתברר הדירה הועברה אליהם מאחותו של התובע 2 שהיתה השוכרת הקודמת בדירה, שומה היה עליהם לציין זאת בנספח להסכם השכירות. משלא עשו כן, משמע כי קיבלו את הדירה כשמצבה הוא לשביעות רצונם המלאה.

6. עם עזיבתם את הדירה קמה חובתם המפורטת בסעיף 11 להסכם השכירות, לאמור: "בתום תקופת השכרה של 3 שנים רצופות או עם סיום תקופת השכירות (באם זו מסתיימת לפני חלוף 3 שנים) מתחייב השוכר לסייד את הדירה בצבע אקרילי, תוך שמירה על הרכוש הקיים בבית" [הדגשה איננה במקור]. ועוד בסעיף 28 להסכם השכירות "השוכרים מתחייבים להחזיר את הנכס למשכירים במצב נקי ומסודר כפי שקיבלו אותו מסויד ונקי". עצם העובדה כי התובעים ביצעו פעולות סיוד מסוימות, מדגישה כי אף הם הכירו בכך כי עליהם לסייד את הדירה עובר לעזיבתם.

האם עשו כן כראוי ?

התובעים טוענים שכן, ודורשים השבת כספם. אולם, הכלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל להוכיח את התביעה – ובמשפט האזרחי עסקינן בנטל של הטיית מאזן ההסתברויות – הינו על התובעים. אלה לא הביאו כל אסמכתא לגרסתם לפיה ביצועו סיוד כפי שהתחייבו בהסכם השכירות. נראה כי מאחר שיצאו מהדירה רק ביום האחרון, נעשו התיקונים על ידי התובע 2 בזריזות ובאופן בלתי מקצועי. די להפנות לחוזה השכירות שנחתם עם הדייר החדש ולנספח א' אשר מולא על ידו ביום כניסתו לדירה, למחרת עזיבתם של התובעים, ולפיו הדגיש כי "הדירה אינה מסוידת והסיוד הקיים אינו מקצועי ועולה על פנלים ומשקופים ועל הרצפה". הוסף לכך את התמונות הצבעוניות שהוגשו – תמונות המשקוף המסומנות 1-3, תיקוני צבע/סתימות חורים שניתן להתרשם מתמונות 4-5 מהיותם בלתי מספקים; הותרת וו בקרמיקה (תמונה 6) - והנה תימוכין לגרסת הנתבע לפיה הדירה לא סוידה כראוי עובר לעזיבתם של התובעים.

7. העובדה כי הדייר החדש הסכים להיכנס לדירה שאיננה מסוידת, איננה פוטרת את התובעים מעולה של התחייבותם, שכן כאשר הדייר החדש יעזוב הוא לא יצבע את הדירה מאחר שזו לא נמסרה לו צבועה, כפי שטרח לציין בנספח לחוזה השכירות שלו ובהודעת דוא"ל מיום 12.12.11 (נספחים 4 ו – 6 לכתב ההגנה).

על כן הנני קובעת כי הנתבע היה רשאי לקזז מתוך הפיקדון את ההוצאה הכספית הדרושה כדי לסייד את הדירה, לרבות צביעת המשקוף. הוא קיבל בכגון דא שלוש הצעות מחיר, והסכום שנוכה אינו חורג ממיצוע ההצעות שניתנו.

8. אשר לדרישת הכספית של התובעים בקשר עם הרטיבות והעובש שהתגלו בדירה;

הנתבע מודה כי היתה בעיה שכזו, ואף לדבריו לקבלן עצמו לקח חודש ימים עד שתיקנה, כשגם לאחר התיקון נותרו כתמי עובש שהטיפול בהם אורך זמן.

עם זאת, למעט תמונות של הכתמים השונים (נספחים 4-7 לכתב התביעה), לא הביאו התובעים כל חוות דעת מומחה באשר לחומרת הנזקים ומידת השפעתם על המגורים בדירה. על כן, בהתחשב במוקדי הרטיבות שהתפזרו בחדרים שונים בדירה, ובפרק הזמן בן כחודשיים בו נפגמה הנאתם של התובעים הימנה עת הם ממשיכים לשלם עבורה דמי שכירות מלאים - הנני אומדת את הפיצוי הכספי בגין האמור בסכום של 1,000 ₪.

אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעים יחד ולחוד את הסך של 1,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום. לא ישולם הסכום במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

9. וביחס ל'תביעה שכנגד', אשר הופיעה לה בכתב הגנתו של הנתבע - החלפת 10 מ"ר ריצוף במרפסת אך בשל נזילת מים וכתמי חלודה (ראו תמונות 7-9), איננה מידתית. כמו כן הנני סבורה כי מדובר בבלאי טבעי הנובע משימוש סביר במרפסת. תביעה זו, נדחית.