פסק דין
התובע רונן בוגנים הגיש תביעה ע"ס 3,734 ₪. הנתבעת 2 שגית אדרי (להלן: "הנתבעת"), הגישה תביעה נגדית ע"ס 5,544 ₪, הכל בגין תאונת דרכים מיום 5.6.08 שארעה בין שני כלי הרכב ברח' רבי עקיבא בבאר-שבע.
לטענת התובע, הוא פנה שמאלה מרח' טרפון לרח' רבי עקיבא, וכאשר היה כבר ברח' רבי עקיבא, הנתבעת באה מולו במהירות, סטתה לעבר נתיבו וכך נגרמה התאונה. לטענת הנתבעת, היא נסעה ברח' רבי עקיבא בנתיב הימני, ואילו התובע הגיח מימין, מהחנייה, פנה שמאלה וחסם את הנתיב שלה ולכן נפגעו כלי הרכב.
הדיון החל בפני כב' השופט בן-דור, והצדדים הסכימו כי המותב הנוכחי ימשיך לשמוע את התיק מאותה נקודה אליה הגיע המותב הקודם.
בדיון מיום 23.3.09, העיד התובע כי כאשר פנה שמאלה היתה הנתבעת מרוחקת כדי 50 מ' מהצומת, היא הגיעה במהירות גבוהה ולא היה לו לאן לברוח. הנתבעת העידה כי הגיעה מפניה, ולכן לא ייתכן שבאה במהירות, ולטענתה ודאי שאין שם 50 מ' שניתן להבחין בה. כשנשאלה הנתבעת למה לא עצרה כשראתה שהנתיב איננו פנוי, היא הססה בטרם השיבה.
בדיון ביום 26.4.10, הביאה הנתבעת את בעלה לעדות, והוא העיד כי התובע הגיע לביתו, סיפר שאין לו ביטוח צד ג', וביקש שהנתבעת תקח את התאונה על עצמה. התובע חזר על טענתו שהנתבעת באה ממרחק רב כשפנה שמאלה, ונקב הפעם במספר 80-100 מ'.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בראיות שהוגשו ובפרוטוקולים, והתרשמתי מהעדויות שנשמעו בפני, נראה לי כי לא ניתן לקבל את גרסתו של התובע, לפיה כבר השלים את הפניה לחלוטין. אין מחלוקת כי היה על התובע לתת זכות קדימה לרכב הנוסע ברח' רבי עקיבא. התובע לא הצביע על כל סיבה מדוע תסטה הנתבעת לנתיב שלו לאחר שכבר השלים את הפניה, ולכן הגיוני יותר, שהתובע לא נתן זכות קדימה, ולכן התנגשה בו הנתבעת. הדבר תואם גם את מיקומי הנזקים בכלי הרכב. לפיכך אני קובע כי האחריות המרכזית לתאונה מוטלת על התובע.
יחד עם זאת, התרשמתי כי שני כלי הרכב לא נסעו מהר, הנתבעת הבחינה בתובע הנכנס לכביש מבלי לתת זכות קדימה, ויכולה היתה לעצור. תיאורו של התובע כיצד הפגוש של רכבה של הנתבעת "התחפר" ברכבו, והססנותה בתשובה לשאלה מדוע לא בלמה, מלמדים כי יש לנתבעת רשלנות תורמת לתאונה, אותה אני מעריך ב- 25%.
אינני מייחס חשיבות רבה לטענות בדבר השיחות לאחר התאונה. התובע, שרכבו איננו מבוטח, יכול היה לפנות לנתבעת ולבקש שתודה באשמה בתאונה, בין אם הוא סבור שהיא באמת אשמה ובין אם לאו, כך שפניה כזו איננה מלמדת על אשמו שלו.
נזקה הישיר של הנתבעת הוא 5,044 ₪, ש- 75% ממנו הם 3,783. מסכום זה יש להפחית רבע מנזקו של התובע. נזקו הישיר של התובע עומד על 3,134 ₪, ש- 25% ממנו הם 784 ₪. כך שבסך הכל יש לחייב את התובע בגין נזק ישיר בסך 2,999 ₪, לסכום זה אוסיף 250 ₪ בגין נזק לא ממוני.
אשר על כן, התובע בוגנים, ישלם לנתבעת אדרי 3,249 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד 30.10.08 ועד למועד התשלום בפועל.
עוד ישלם התובע לכל אחת משתי הנתבעות, סכום כולל בגין הוצאות המשפט בסך 300 ₪.
המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.
בקשת רשות לערער תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום, י"ד אייר תש"ע, 28 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.