אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בוגין ואח' נ' עתיד שרותי כ"א (1994) בע"מ ואח'

בוגין ואח' נ' עתיד שרותי כ"א (1994) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 23/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
40561-06
16/02/2012
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
1. יואן בוגין ע"י עו"ד טל פרדמן
2. המוסד לביטוח לאומי ע"י עו"ד עפר בן צבי

הנתבע:
1. עתיד שרותי כ"א (1994) בע"מ
2. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א
3. פרץ ג.ג. מהנדסים חברה לבניה וניהול בע"מ
4. המגן חברה לביטוח בע"מ-פ"ת

פסק-דין

פסק דין

תביעת שיבוב של המל"ל ובנוסף תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, פועל זר, בתאונת עבודה. התביעה העיקרית הוגשה ב – 9.7.06, על סף התיישנותה.

הנתבעות אינן חולקות על עצם קרות התאונה, אלא על חבותן ועל היקפה, הן ביחסיהן עם התובעים והן ביחסים בינן לבין עצמן. בנוסף קיימת מחלוקת בין המבטחות על החבות הביטוחית.

אף הנזק שנוי במחלוקת.

רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

1. התובע 1 [להלן – "בוגין"], יליד 7.9.69, פועל בניין בהכשרתו ובמקצועו ואזרח רומניה, הגיע ארצה על מנת לעבוד כפועל, כאשר מעסיקתו ומשלמת משכורתו הינה חברת כוח אדם, נתבעת 1 [להלן – "חברת עתיד"]. חברת עתיד דאגה למגוריו, לתשלום שכרו ולהבאתו והחזרתו מאתרי העבודה. תחילה נשלח בוגין לעבוד באתר צד ג' בפתח תקווה וכשבועיים עובר לתאונה, נשלח לעבוד ואף עבד בבניין שנבנה באתר בבית הכרם בירושלים, אצל מזמינת העבודה, היא הנתבעת 3 [להלן – "חברת פרץ"]. על אף שנטען לקיומו של חוזה בין החברות, הוא לא הוצג ולא הוכח.

2. ביום ששי, ה - 7.9.99, עת עסקו הפועלים ובהם בוגין בצביעה ובטיוח ["שפכטל"] של אחד החדרים באתר, הפעיל פועל אחר בשם "סנדו" דיסק השחזה [המכונה "פלקס"]. בוגין עבד באותה עת בטיוח הקיר ובמרחק של כ – 10 – 15 מטרים מסנדו [עמ' 16, ש' 5 - 10]. במהלך הפעלתו, התיז הדיסק שבבים וחלקם חדרו לעינו הימנית של בוגין, שלא הרכיב אותה עת משקפי מגן [להלן – "התאונה"].

3. בוגין פונה לבית החולים הדסה עין כרם, אושפז עד 17.7.99, ובמהלך אשפוזו נותח לתפירת קרנית, לכריתת זגוגית העין ולקטרקט עם השתלת עדשה מלאכותית [להלן – "הניתוחים"].

4. לאחר כ – 7 חודשי אי כושר מלאים בהם לא עבד, החל בוגין לעבוד בבית אחד ממנהלי חברת עתיד, בשם עופר, וכעבור כ – 4 חודשים, ב – 1.6.00, עזב את הרארץ ושב לרומניה בה הוא מתגורר עד היום.

5. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה, שילם לבוגין דמי פגיעה עבור 182 יום, מענק נכות זמנית ומענק עבור נכות צמיתה של , סה"כ ליום הגשת הסיכומים [22.4.10] – 103,800 ₪.

6. נתבעת 2 [להלן – "כלל"] ביטחה את חברת עתיד בביטוח מעבידים, לרבות כלפי בוגין, ואת חברת פרץ בביטוח עבודות קבלניות. ואילו נתבעת 4 [להלן – "המגן"] ביטחה את חברת פרץ בביטוח עבודות קבלניות כלפי צד ג'. יצוין כי על אף הטיעון בכתב התביעה, הפוליסה היחידה של המגן שהוגשה , הינה פוליסת עבודות קבלניות המכסה כשמה – "עבודות קבלניות" כלפי צד ג'.

7. כל אחד מהצדדים הצטייד כמקובל בחוות דעת רפואית מטעמו: ד"ר גוטמן מטעם התובעים קבע לבוגין נכות בשיעור של 45% לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956 [להלן – "התקנות"] ואילו פרופ' גאייר מטעם הנתבעות קבעה לו נכות בשיעור של 19% ללא הפעלת תקנה 15.

8. לאור הפערים בין חוות דעת מומחי הצדדים, מינה בית המשפט את פרופ' ויינברגר כמומחה מטעמו. פרופ' ויינברגר העמיד את נכותו הרפואית המשוקללת של בוגין על 30%.

המחלוקות

9. כאמור, אין מחלוקת על עצם קרות התאונה, אף לא על נסיבותיה ועל קיומו של קשר סיבתי בין אי הרכבת משקפי מגן על ידי בוגין לבין פגיעתו.

10. טענת סף: והיא נעוצה בשאלת השיהוי בהגשת התביעה. לטענת המגן הוגשה התביעה על סף התיישנותה, ללא הודעה מוקדמת על עצם קרות התאונה, מה שגרם לה לנזק ראייתי ולחוסר אפשרות לחקור את נסיבותיה ובפרט בהקשר של יחסי חברת עתיד מול חברת פרץ. התובעים, שהגישו את סיכומיהם תחילה, לא התייחסו לטענה זו. אכריע כבר עתה: עיקרה של התביעה, נזקו של בוגין. בוגין שב לרומניה בשנת 2000. בנסיבותיו, קשה לייחס לו רשלנות באי הודעה למגן על כוונותיו. זאת ועוד, טענת השיהוי, אף אם עלתה בכתבי טענות, לא נשתנה בפי המגן במהלך שמיעת ההוכחות. בכך אין כמובן כדי לקבוע כי המגן חזרה בה, אלא כי לא העמידה את התובעים על עמדתה לשוב ולהעלות אותה בשלב הסיכומים. יתר על כן, עוקצה של הטענה, פגיעה ביכולתה של המגן לברר את מערכת היחסים בין ה"מעוולות" הפוטנציאליות לבין עצמן. אין בפי המגן טענה קונקרטית כלפי התובעים. המגן אף אינה חולקת על עצם קרות התאונה. בנסיבות אלו לא יהא זה צודק, הוגן וראוי, לאפשר למגן להדוף את תביעת התובעים עקב שיהוי הפועל בעיקר במישור היחסים בינה לבין המבוטחת שלה, חברת פרץ. על כן מצאתי לדחות את הטענה כבר עתה.

11. המחלוקת הראשונה נעוצה בשאלת אשמו העצמי המכריע ולחילופין – התורם של בוגין: לטענת כל הנתבעות [ה"משלבות ידיים" בטיעון זה] ידע בוגין, כפועל בניין בעל הכשרה מקצועית עוד ברומניה, כי כשמפעילים דיסק – ניתזים שבבים, וכי עליו להרכיב שמקפי מגן על מנת להימנע מפגיעה. לטענתן אף הודרך לכך קונקרטית עובר לתחילת עבודתו באתר. ולא זו אף זו – במחסן שבאתר היו משקפי מגן אלא בוגין בחר שלא לבדוק את עצם קיומם ולא לעשות בהם שימוש. בנוסף, משחש תחילה בפגיעה של שבבים, בחר להפנות אתפניו למקור הפגיעה ואז חשף את עינו לפגיעה. על כן לא הפרו הן כל חובת זהירות קונקרטית כלפיו ומלוא האחריות לתאונה או למצער רובה, מוטלת עליו.

12. התובעים משיבים כי בוגין חויב לעבוד ללא משקפי מגן, כי היה חשוף ללחץ של מנהל העבודה מטעם חברת פרץ באתר, שזירז את כל הפועלים לסיים את ה"פיניש" של העבודה עוד באותו יום ששי, כי בפועל לא סופקו לבוגין משקפי מגן, לא הוקפד על עבודה במרחק מסנדו שהפעיל את הדיסק ולא נעשה תכנון עבודה שימנע חשיפה של בוגין לסיכוני הדיסק.

13. המחלוקת השנייה קמה ביחסים בין המל"ל לבין חברת פרץ והמגן: לטענת המל"ל אין לייחס לחברת עתיד, מעבידתו של בוגין, אחריות כלשהי שכן תפקידה ופעילותה התמצו באספקת ובהשמת כוח אדם לאתר של חברת פרץ והאחרונה הייתה בעלת השליטה על אופן ובטיחות עבודתו של בוגין באתר שלה. מכל מקום לא הוכח כי חברת עתיד הפרה חובתה הידועה לוודא כי חברת פרץ מקיימת סביבת עבודה בטוחה, שכן חברת פרץ הציבה מנהל עבודה באתר ולא היה לה יסוד להניח כי לא יישמרו ולא יינקטו אמצעי בטיחות בעבודה. ועוד – לא הוכחה העברת חבות חוזית לחברת עתיד, שכן לא הוצג חוזה ההתקשרות בין חברת עתיד לבין חברת פרץ.

14. וכאן נעמדת המגן על רגליה האחוריות: ראשית, לטענתה הוגשה התביעה בשיהוי, על סף התיישנותה ומבלי שקדמה לה דרישה של התובעים. שנית, הוכח כי חברת עתיד לא נתנה לעובדיה הדרכת בטיחות, אמצעי מגן ולא דאגה לתנאי עבודה בטוחים, בעיקר שלא בצפיפות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ