בוארון נ' דנינו

החלטה

ענין זה הועבר לטיפולי לאור פרישתה של כב' הרשמת פומרנץ לגמלאות.

הענין הנתון להכרעתי בשלב זה, הינו שאלת מקום הדיון הראוי בהתנגדות לביצוע שטר.

הנתבעת טוענת, כי השטר אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, הינו פרי של גניבה או זיוף, ולפיכך לא נתבצעה בגינו "מסירה ראשונה", ולפיכך, דינה של ההתנגדות להיות נדונה בבית המשפט הקרוב למקום מגוריה, על פי החלופה הראשונה שבתקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

בשל האמור, טוענת הנתבעת, כי יש להעביר הדיון בהתנגדות לביהמ"ש במחוז בו מצוי מקום מגוריה (הנתבעת מתגוררת ברמת השרון).

התובעת הגישה תשובתה לבקשה להעברת מקום הדיון, ובמסגרת תשובתה, השיבה כי לדעתה אין עילה להעברת מקום הדיון בהתנגדות, לאור הוראות סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל. מוסיפה התובעת ומציינת כי נוחותה הדיונית הינה כי ההתנגדות תידון בביהמ"ש בחיפה.

לאחר בחינת טענותיה של התובעת, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתה. התובעת טוענת כי לכאורה השטר מהווה חוב פסוק, וכמוהו כביצוע פסק דין, ואולם התובעת טועה בהבנת הדין החל, טעות בולטת.

שטר אינו מתגבש לכלל חוב פסוק, אלא לאחר חלוף תקופת האזהרה, ובשלב זה, כמוהו כתביעה שטרית הגלומה בשטר. תביעה זאת, כפופה לדיני הסמכות המקומית, ואין משמעות, חשיבות או השפעה לשאלת הנוחות הדיונית של התובעת.

תקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי מגדירה במפורט כיצד חלים כללי הסמכות המקומית, וברי כללים אלו חלים אף על ההתנגדות. אכן, זכותו של כל זוכה לנקוט בהליך בכל לשכת הוצאה לפועל אשר יחפוץ, ואולם סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל אינו חל על הדיון בהתנגדות.

ראה לענין הסמכות המקומית, א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 36-38.

אוסיף ואציין, כי בתשובתה לבקשה לשינוי מקום הדיון, לא טוענת התובעת ולו טענה אחת, הנוגעת לשאלת הסמכות המקומית. ככל שהיה נטען כי לביהמ"ש בחיפה סמכות מקומית – היה צורך לחקור הצדדים בהקשר זה. במקרה של תשובת התובעת, התובעת אינה מציינת לאיזה בית משפט נתונה הסמכות, ואף לא נטען כלל כי הסמכות מוקנית לכל בית משפט שהוא – והטענה היחידה הנשמעת, הינה בדבר נוחות ב"כ התובעת, והעובדה כי לדעתו (בצורה שגויה) כללי הסמכות המקומית אינם חלים על הדיון בהתנגדות לביצוע שטר.

מאחר והנתבעת טוענת כי הסמכות המקומית אינה נתונה לביהמ"ש בחיפה, והתובעת אינה טוענת כל טענה לענין זה, אני מורה על העברת הדיון בהתנגדות לביהמ"ש השלום בכפר סבא, המצוי במחוז מרכז, אליו משתייך מקום מגוריה של הנתבעת.

התובעת תשא בהוצאות הליך זה, בסך 1,300 ₪. הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא ישולם, יישא ריבית והצמדה כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.