בהפרעה ביציבות בכתף שנגרמה במסגרת אמוני טירונות

זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים לפיה הפרעת יציבות של כתף ימין ממנה סובל המערער הינה הפרעה ממנה סבל טרם גיוסו, וללא קשר לשירותו.

כללי

1.              המערער, יליד 1981, התגייס ביום 7/11/99 והשתחרר באוקטובר 2002.        
המערער שירת כחוקר במשטרה הצבאית ועבר טירונות רובאי 02.            

2.              לטענת המערער, בבקשה שהגיש לקצין התגמולים להכרת זכות ביום 25/1/06, פרק את הכתף מספר פעמים במהלך טירונות בשל האימונים הקשים. לפי הטענה, הפעם הראשונה שבה פרק את הכתף הייתה לאחר כחודש בטירונות.

3.              המשיב, קצין התגמולים, דחה את הבקשה להכרה בקובעו כי המערער סבל מהפרעת יציבות של מפרק כתף ימין, טרם גיוסו וללא קשר לשירות. המשיב נסמך על חוו"ד מייעצת של ד"ר פרידמן מיום 7/9/07.      

4.              מכאן הערעור.

5.              מטעם המערער הוגש תצהירו. בקשת המערער להכרה בזכות שהגיש לקצין התגמולים נתמכה בתצהיר המערער מיום 25/1/06 ( התצהיר הראשון). לתמיכה בערעור הגיש המערער תצהיר מיום 13/12/07 ( התצהיר השני) ולאחר מכן, תצהיר נוסף מיום 21/1/08, בצירוף לנימוקי הערעור המפורטים ( התצהיר השלישי).       
המערער הגיש חוו"ד אורטופדית של ד"ר בר.      
מטעם המשיב הוגשה חוו"ד אורטופדית מייעצת ומגיבה של ד"ר פרידמן.

6.              עקב כך שהמערער לא זימן לישיבת ההוכחות את המומחה מטעמו, התקיימו שתי ישיבות (ראו החלטה בדיון מיום 5/2/09, לפיה ההוצאות יבואו בחשבון במסגרת פסק הדין). המערער נחקר בישיבה מיום 5/2/09 (פרוטוקול I). המומחים נחקרו בישיבה מיום 5/7/09 (פרוטוקול (II. הצדדים סיכמו בכתב.

תמצית טענות הצדדים

7.              לטענת המערער, הוא פרק את הכתף לראשונה בעת שעשה "שכיבות שמיכה" בטירונות. מולא דו"ח פציעה, שלא אותר על אף ניסיונות חוזרים ואין הוא נמצא בתיק הרפואי של המערער. כמו כן לא מצוי כל תיעוד אחר מהגיוס ועד אפריל 2001 אף שמעיון במסמך 51 לת"ר טופל במרפאות מומחים בצריפין 3 פעמים. חוסר ראייתי זה ראוי שיבוא לחובת המשיב, ונטל הראיה יועבר למשיב להראות כי החבלה כלל לא התרחשה. יתר על כן, כשדחה קצין התגמולים את הבקשה להכרה, הוא לא חלק על קיומו של האירוע הנטען, אלא חלק על קיומו של קשר סיבתי וטען לקיומו של מצב קודם בכתף. אילו היה המערער יודע שהמשיב חולק על קיומו של האירוע, "היה פועל להמצאת ראיות ועדים נוספים במסגרת הערעור".            
לטענת המערער, קיומו של קשר סיבתי מוכח באמצעות חוו"ד ד"ר בר. ד"ר בר ניתח את המערער ומצא שהפגיעה בכתף היא על רקע טראומתי וכי, בניגוד לעמדתו של ד"ר פרידמן מטעם המשיב, התיעוד הרפואי טרם הגיוס אינו מעיד על מצב קודם.

8.              לטענת המשיב, בבדיקות רפואיות ובתצהירים, הציג המערער גרסאות סותרות בכל הקשור לחבלה טראומתית בשירות שגרמה לטענתו, לבעיה בכתף. בבדיקות רפואיות שסמוכות יותר לאירוע, לא ציין המערער אירוע טראומטי של פריקת כתף בעת ביצוע שכיבות שמיכה ולא זכר את דבר קיומו של האירוע. אירוע פריקת הכתף בעת ביצוע שכיבות שמיכה לא צוין גם בתצהיר הראשון. רק בתצהירים האחרונים שהוגשו במסגרת הערעור מציין המערער כי האירוע הראשון של פריקת הכתף היה בעת ביצוע שכיבות שמיכה בטירונות. הבקשה להכרה הוגשה למעלה מ- 6 שנים לאחר האירוע ואין למערער אלא להלין על עצמו לגבי אובדן דו"ח הפציעה, אם היה. לפי המצוין במסמך 51 לת"ר שמזכיר המערער, המערער זומן לשלושה תורים במרפאה בצריפין, אך לא הגיע לטיפול/התור נדחה.   
בנסיבות העניין, לא התקיימו התנאים להעברת נטל הראיה לפי הדוקטרינה של נזק ראייתי. לאור כל אמור, המערער לא הוכיח את קיומו של האירוע שגרם לבעיה בכתף.
עוד טוען המשיב כי המסמכים הרפואיים וחוו"ד ד"ר פרידמן מטעמו, מלמדים שסבל מבעיית חוסר יציבות בכתף שהיה לה ביטוי קליני טרם גיוסו וללא קשר לשירות.

חווה"ד רפואיות

9.              מטעם המערער הוגשה חוו"ד רפואית שערך ד"ר בר. תחת הכותרת "פרשת המקרה", מציין ד"ר בר, מפי המערער, כי הפריקה הראשונה אירעה בעת הטירונות בשנת 1999 כאשר ירד לפעילות של שכיבות שמיכה. הפריקה חזרה עצמונית. עקב פריקות חוזרות שחלקן תועד, נותח בכתף ביום 28/10/2003, על ידי ד"ר בר.