בהט ואח' נ' קיבוץ עין זיוון אגודה שיתופית חקלאית ואח'

החלטה

1.בקשה למחוק את כתב התביעה של התובע, מר עופר בהט, ואת כתב הגנתו שכנגד בתביעה שכנגד של הנתבעת, קיבוץ עין זיוון אגודה שיתופית חקלאית (להלן: הקיבוץ).

2. בהחלטה מיום 13.3.2013 ניתן בתיק זה צו גילוי ועיון במסמכים בקשר לתביעה ולתביעה שכנגד, ונקבע כי עד יום 25.3.2013 יוגשו בקשות הנוגעות להליכי ביניים.

3.ביום 25.6.2013 הגיש הקיבוץ בקשה למחיקת התביעה לפי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בטענה שמר בהט מפר את צו הגילוי והעיון, וכן למתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שכנגד של הקיבוץ. ביום למחרת, ביום 26.6.2013, הגיש מר בהט בקשה לארכה עד יום 30.6.2013 למענה על השאלון ולהגשת כתב הגנה שכנגד. בהחלטה מאותו יום ניתנה הארכה המבוקשת, ולאור אותה החלטה, הוחלט ביום 30.6.2013 לדחות את הבקשה למחיקת התביעה העיקרית ולמתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שכנגד. ביום 2.9.2013 הגיש מר בהט את כתב הגנתו שכנגד.

4.ביום 19.1.2014, לאחר מספר חודשים שבהם, בין היתר, נעתר בית המשפט לבקשתו של מר בהט לנהל משא ומתן עם הקיבוץ, הגיש הקיבוץ בקשה נוספת: בקשה למחיקת התביעה של מר בהט עקב הפרת צו הגילוי והעיון ולמחיקת כתב הגנתו בתביעה שכנגד, אף זאת עקב הפרת צו הגילוי והעיון.

5.בתגובתו לבקשה מיום 12.2.2014, מר בהט אינו מכחיש כי הקיבוץ מסר לו דרישות בענין גילוי מסמכים ושאלון; הוא אף אינו מכחיש כי הוא לא מילא אחרי הצו במועדים שקצב בית המשפט או בכלל. לא זו אלא אף זו: מר בהט אף אינו עומד על הותרת כתב תביעתו או כתב הגנתו שכנגד על כנם. אדרבא: מר בהט ביקש בתגובתו "להודיע על ביטול כל ההליכים שהתבצעו עד היום על ידי שני הצדדים והפניית הצדדים לבוררות" (פס' 31 לתגובה), תוך שהוא טוען שלפי תקנון הקיבוץ, חייב הקיבוץ לפנות לבוררות מוסכמת למוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית (פס' 25 לתגובה). לטענת הקיבוץ בתשובה לתגובה, למר בהט זכות לבקש לחזור בו מהתביעה שהוא הגיש; אולם, אם רצה לעכב את ההליך ולהעביר את הענין בפני בורר היה עליו לעשות זאת באופן ובמועד הקבוע בסעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1986.

6.הגעתי למסקנה שלפני מחיקת כתבי בית הדין של מר בהט בתביעה ובתביעה שכנגד, יש מקום להאריך את המועד לקיום צו הגילוי והעיון מצדו. תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

הפרת צו

122. בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו.

"מחיקת כתב-טענות של בעל דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית-המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית המשפט מלנקוט אותה...אך אם נוכח בית-המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית-המשפט, עשוי בית-המשפט למחוק את כתב-טענותיו..."(ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4) 817, 823 (2002) (להלן: ענין בנק לאומי). בענייננו, כמו בענין בנק לאומי בו נמנע בית המשפט העליון מלהתערב בהחלטה למחוק כתבי טענות עקב הפרת צו, גם לאחר שבית-המשפט נתבקש למחוק את כתבי הטענות שלו, לא קיים מר בהט את הצווים שהוצאו נגדו, ובתגובתו לבקשה הוא אף לא טרח לבקש מבית-המשפט ארכה לקיומם (שם, בע' 824).

7.גם בטענתו של מר בהט בענין סעיף בוררות בתקנון הקיבוץ, שהועלתה בתגובתו לבקשה למחיקת כתבי טענותיו, אין כדי לפטור אותו מקיום הצו לגילוי ולעיון. סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1985 קובע:

עיכוב הליכים בבית המשפט

5. (א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.

בענייננו, לא הגיש מר בהט כל בקשה בענין העברת הסכסוך לבוררות (אלא, כאמור, הוא העלה טענה זו במסגרת תגובה לבקשה בענין אחר, שהגיש הקיבוץ). זאת ועוד: מי שהביא את הסכסוך מושא ענייננו בפני בית המשפט חלף הבאתו בפני בורר אינו אלא מר בהט עצמו, אשר הגיש את התביעה העיקרית בפרשה שבפני נגד הקיבוץ. כפי שנקבע ב-ע"א 88/89 לוי נ' "שלב", הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ (תאריך לא ידוע):

"... נקבעה הלכה זו בהמר' ב"ש 1124/66קונסטרקשון אגריגיטס קורפ. ואח' נ' מפעלי ים המלח בע"מ, פס"מ פ"א 3לפיה:-

'סעיף הבוררות בכל חוזה הוא עניין של זכות ולא חובה וכל אחד מהצדדים יכול לבחור בשיפוטו של בית המשפט בלא לנצל את הזכות שהוענקה לו לקיים דיון בפני פורום של בוררות. כאשר הוא עושה כך הוא מפר ומוותר על הזכות לבוררות ואינו יכול לטעון שהוא היה מוכן ומזומן לקיים בוררות'. (עמ' 34) (פסק-דין זה אושר בע"א 71/68, פ"ד כב(1) 695)" (ההדגשה הוספה).

די בכך כדי לדחות את הטענה בענין העברת הסכסוך לבוררות; מתווספת לאמור לעיל העובדה כי מר בהט ממילא לא העלה את הטענה בענין בוררות "בשלב המוקדם ביותר במשפט" (ע"א 174/69 כהן נ' כהן, פ"ד כג(1) 789, 794 (1969); ע"א 308/85 שיטרית נ' כפר שמואל – מושב עובדים של העובד הציוני, פ"ד מא(1) 742 (1987). "כלל המפתח הוא...: 'החשוב הוא, שבקשת העיכוב תוגש לפני נקיטת עמדה במשפט עצמו' ([סמדר אוטולנגי בוררות, דין ונוהל כרך א' (מהדורה רביעית, 2005)]... 278-279)" (רע"א 8024/06 Dolphin Maritime Ltd נ' קרוז וורלד דיזנהויז בע"מ (28.5.2007)). בענייננו, מר בהט נקט עמדה בתביעתו - בכתב התביעה, והוא נקט עמדה גם בתביעה שכנגד – בכתב הגנתו שכנגד, ועל כן, הוא אינו בגדר מי שביקש את עיכוב ההליכים במועד.

8.אין מקום בענייננו ל"ביטול ההליכים", במובחן ממחיקת כתבי הטענות של מר בהט, ומתן פסקי דין בתביעה ובתביעה שכנגד. אמנם, כפי שטען הקיבוץ, למר בהט יש זכות לחזור בו מתביעתו; אך אין לו זכות למשוך את התביעה שהגיש נגדו הקיבוץ.