בדראן נ' מדינת ישראל

1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' זינגר) מיום 7.2.2018 במ"ת 4848-12-17. הערר מכוון נגד קביעת בית המשפט בדבר קיומן של ראיות לכאורה לאישום נגד העורר; ולחלופין - נגד החלטת בית המשפט על דחיית חלופת המעצר שהוצעה ומעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2. ביום 4.12.2017 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד העורר ושני נאשמים נוספים, אחיו ובן דודו (להלן: אנס ומוסטפא), וכן כתב אישום נוסף נגד מעורב אחר בפרשה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 3.11.2017 הגיעו העורר וחברו, מ.כ. לסככה לשטיפת מכוניות "XXX" שבניהול משפחת כ' בכפר XXX (להלן: סככת השטיפה). שניים מבני משפחת כ. (א' ומ') החלו לנקות את רכבו של מ.כ. באמצעות מטאטא, והתגלע ויכוח בינם לבין העורר ומ.כ., שהתפתח לכדי אלימות במהלכה הכו א.כ., מ.כ. ואח נוסף את העורר ואת מ.כ.. לאחר שעזבו את המקום, התקשר העורר לאחיו, אנס, נאשם 1 בכתב האישום, ולאח נוסף שלו (ויסאם), אמר להם שהיכו אותו, ונסע למסעדה של דודו עאדל רג'בי, שם שכנע את בני משפחת רג'בי לחזור לסככת השטיפה כדי להכות את בני משפחת כ'. במקביל התקשר אנס למוסטפא, נאשם 2 בכתב האישום,ואמר לו שהיכו את העורר ושהוא מגיע עם אופנועו לאסוף אותו. בינתיים הצטייד העורר באלה, ונסע בצוותא עם בני משפחת רג'בי לסככת השטיפה במטרה להתעמת עם בני משפחת כ'. בדרך לשם עצר העורר בחנות לחומרי בניין והצטייד בשתי אלות נוספות. החבורה, כולל ויסאם, הגיעה לסככת השטיפה ונעמדה בצורה מאיימת מול בני משפחת כ', כששני הצדדים חמושים במקלות וברזלים. כעבור דקות ספורות הגיעו גם אנס ומוסטפא רכובים על אופנוע. אנס הוציא מתא המטען של האופנוע שני רובים מסוג M16, והוא ומוסטפא החלו לירות ברובים לעבר בני משפחת כ', ובמקביל ירה גם ויסאם באקדח שהחזיק. כתוצאה מהירי נפגע מ.כ. ומת מפצעיו, וכן נפצעו שלושה נוספים מבני משפחת כ'.

           עקב מעשים אלה יוחסה לעורר עבירה של חבלה בכוונה, ואילו לאנס ומוסטפא יוחסו עבירות של הריגה, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק, וכן יוחסה לאנס גם עבירה של רכישה או החזקת נשק.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של העורר והנאשמים האחרים עד לתום ההליכים נגדם. בבקשה נטען כי בידי המשיבה ראיות לכאורה לביסוס המיוחס לנאשמים, ובהן הודאה של אנס בכך שהביא אתו כלי נשק לסככת השטיפה, הודאה של מוסטפא שירה בנשק, עדויות ראיה רבות וכן סרטונים שמתעדים חלקים מהאירועים.

ביום 27.12.2017 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע המעשים המיוחסים לעורר, והורה על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו. בהחלטתו עמד בית משפט קמא על הראיות נגד העורר, ובהן הודעות אמיר רג'בי, איברהים בדראן (אבי העורר), מ.כ., הית'ם רג'בי, עבדאללה צנובר ומ.כ.. נקבע כי די בשלב זה די בעדויות אלה באשר להיותו של העורר הגורם המחולל במקרה וזה שהביא אלות לשטיפה ותקף באמצעותן. לפי הודעת אנס במשטרה, עולה גם כי העורר ידע על כוונת אחיו להביא כלי נשק, אף שאין ראיות שהעורר עשה בעצמו שימוש בכלי הנשק (והדבר אף לא מיוחס לו בכתב האישום). בית המשפט מצא תמיכה נוספת לראיות לכאורה נגד העורר בכך שהוא בחר לשמור על זכות השתיקה ברוב חקירותיו במשטרה.

4.  ביום 7.2.2018 קבע בית המשפט, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו, כי העורר ייעצר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט ציין בהחלטתו כי יש לתת את הדעת לכך שהעורר הוא המחולל של האירועים האלימים המפורטים בכתב האישום, שבסופם מצא אדם את מותו. בית המשפט קבע כי בניגוד לטענת בא כוח העורר, העובדה שאדם הינו מחוסר עבר פלילי, לא די בה כדי להוביל למסקנה שאין הוא בעל קווי אישיות אלימים וקושי בשליטה בכעסים כפי שהעריך שירות המבחן. אופיו זה של העורר נלמד אף מהעובדה שמסכסוך מינורי על פגיעה ברכב נולד למעשה הסכסוך האלים דנן. בנוסף, מהתסקירים שהוגשו בעניינם של העורר והנאשמים האחרים עולה חשש מהסלמה נוספת, לרבות פגיעה בנאשמים עצמם. צוין כי בסמוך לתום האירוע, נשרפה מסעדה של אחת המשפחות המעורבות וכן רכבו של אחד המעורבים (הית'ם רג'בי). עד למועד מתן ההחלטה (ולמעשה עד היום), ויסאם לא נתפס ועודנו נמצא במנוסה מהמשטרה. לבסוף ציין בית המשפט, כי לאור העובדה שלעורר, בניגוד לאנס ומוסטפא, לא מיוחסות עבירות הנוגעות לנשק, הרי שככל שיחול שינוי עובדתי משמעותי במצב הקיים כעת בשטח, בתוספת לשינוי משמעותי בתשתית הראייתית, יהא ניתן לפנות במועד המתאים בבקשה מתאימה.

5. הערר שלפני מופנה כאמור נגד קביעת בית המשפט בדבר קיומן של ראיות לכאורה נגד העורר; ולחלופין - נגד החלטת בית המשפט על מעצר העורר עד תום ההליכים. אשר לקיומן של ראיות לכאורה, נטען בערר כי המשיבה התבססה בין השאר על עדותו של אמיר רג'בי, שלפי עדותו ניתן להבין כי למעשה לא הייתה כל קטטה לפני שהתחילו היריות, בהן אין חולק כי העורר לא השתתף. כך העיד גם הית'ם רג'בי, שניסה להפריד בין שני הצדדים ולפי עדותו לא התרחשה כל אלימות עד להגעת אנס ומוסטפא. באשר להודעתו של אבי העורר, מדובר בעדות מפי השמועה, ובחלקה סברה בלבד שהסתמכה על תפיסת המציאות הסובייקטיבית שלו ו"השלמת פערים". כן נטען כי  בהודעות בני משפחת כ' המפלילות את העורר קיימות סתירות משמעותיות, המעלות חשד כי זיהוי העורר כמי שתקף באלה הוא על סמך השערות מגמתיות לכל היותר, לאור האירועים הקודמים לקטטה והירי שביצעו אנס ומוסטפא והפגיעה במ'. לטענת העורר, הנפגעים באירוע נפגעו מירי בלבד ולא מאלה או סכין, ולא נטען על ידי מי משלושת הפצועים כי נפגעו על ידי העורר. עוד נטען כי העורר לא הסלים את הקטטה, אלא נקלע אליה שהרי אין חולק כי תחילת האירוע בכך שבני משפחת כ' תקפו את העורר ואת מ.כ.. לאור כל האמור, נטען כי עוצמת הראיות הלכאוריות אינה מספקת למעצרו בפועל של העורר.

           אשר לאפשרות לחלופת מעצר, נטען כי על אף ששירות המבחן לא המליץ על שחרור העורר לחלופת מעצר, הוא קבע כי הסיכון להישנות עבירות אלימות מצד העורר נמוך. העורר הוא תלמיד חיובי ללא בעיות התנהגות, לא כל שכן עבר פלילי, והוא מגלה קשיים להסתגל לתנאי המעצר. בבחינת מסוכנות העורר, היה על בית המשפט להתחשב בכך שלא היה מעורב בהבאת הנשק או בירי באמצעותו. כמו כן, שגה בית המשפט שקיבל את המלצות שירות המבחן לפיהן הוריו של העורר "חסרי יכולת פיקוח", ללא התרשמותו הישירה, שכן מדובר באנשים שומרי חוק שמודעים להשלכות הפרת תנאי חלופת המעצר, ואת שעליהם לעשות ככל שתתקיים הפרה. עוד צוין כי החלופה המוצעת בקלנסווה מרוחקת מבית משפחת המנוח מ'. בנסיבות אלו, אף אם המפקחים האנושיים המוצעים לא ראויים בעיני בית המשפט היה עליו לשקול להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני. העורר טוען כי המשיבה תובעת את מעצרו כ"קלף מיקוח", בשל העובדה שאחיו ויסאם נמלט מן הדין. לטענת העורר אין לזקוף לחובתו גם את העובדה כי קיים סכסוך בין בני משפחתו לבין בני משפחת כ' בתור עילת מעצר.

6. בדיון לפני חזרו באי כוח העורר על הטענות שבכתב הערר כאמור. לענין הראיות לכאורה, הודגש כי לעורר לא מיוחס ירי ועל כן אין מקום לייחס לו כוונה לחבלה; כי קיימת בעייתיות גם בראיות המייחסות לו מעורבות אלימה באמצעות אלה; וכי אין מקום לראות בו כ"מחולל האירוע", שכן כי הוא לא הסלים את הקטטה, אלא נקלע אליה. עוד נטען לאכיפה בררנית כלפי העורר ומשפחתו לעומת המתלוננים, שהיו הראשונים להכות את העורר ואשר השתתפו בעצמם בעימות האלים. כמו כן משפחת המתלוננים שרפו מסעדה ורכב של משפחת העורר. אשר לחלופת מעצר, נטען כי לא הייתה הצדקה להימנעות שירות המבחן ממתן המלצה חיובית, שכן מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, בעל מסגרת תעסוקתית יציבה, כאשר החלופה שהוצעה התייחסה לקלאנסווה, המרוחקת ממקום מגורי המשפחה היריבה ומבית משפחת העורר, וניתן לקבוע תנאים מגבילים לאיון המסוכנות, לרבות אפשרות של פיקוח אלקטרוני. העורר כופר בטענה בדבר בקיום סכסוך פעיל בין המשפחות.