בדראן נ' וובר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת (כב' השופטת ע' הוד) מיום 19.12.2010

פסק דין

בעלות הדין – שכנות. בתביעה שהגישה לבית המשפט קמא טענה המשיבה, כי המבקשת תקפה אותה. תביעתה עניינה פיצויים בנזק גוף שנגרם לה, אותם העמידה על סך 25,000 ₪. המבקשת התכחשה למעשה התקיפה.

בית המשפט קמא ביכר את עמדתה של המשיבה וקבע, כי המבקשת תקפה אותה על ידי שטלטלה אותה וגרמה לה נזק. עם זאת מצאה השופטת קמא את הנזקים להם טענה המשיבה כמוגזמים, ופסקה לה פיצוי בסך של 6,500 ₪ בלבד.

על פסק דין זה מלינה המבקשת, בבקשת רשות לערער שהניחה לפניי.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה ראיתי לדחותה, בלא צורך בתשובת המשיבה. בבקשתה עותרת המבקשת להתערבותו של בית משפט זה בקביעת העובדות שיצאה מלפני בית המשפט קמא. הלכה מבוססת היטב היא, כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בקביעות שבעובדה, להוציא יוצאים מן הכלל, שהעניין שלפנינו איננו נמנה עליהן, לא כל שכן כשמדובר בקביעות, שבחלקן הארי נתבססו על התרשמות בלתי אמצעית מן העדים – כבמקרה שלפנינו, והדברים נכוחים שבעתיים כשמדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות.

בקצירת האומר אוסיף עוד, כי בטעמיה של השופטת קמא בדרך למסקנותיה העובדתיות לא ראיתי כל פגם. לא ראיתי כל שגגה גם בפסיקת הפיצויים. אינני יכול לומר על שיעור הפיצויים, כי אין הוא הולם את האירוע שבגינו הוגשה התביעה, ושיעור הנזק שנגרם למשיבה בעקבותיו.

על אלה אוסיף, כי בקשתה של המבקשת לאפשר לה להביא עתה לעדות שורה ארוכה של עדים, אינה יכולה להתקבל, לאחר שהתובענה התבררה וניתנה לה הזדמנות להביא את עדיה בפני בית המשפט קמא, והיא לא עשתה כן.

הבקשה נדחית, אפוא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"א, 18 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: