בדארנה נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפנינו בקשה מטעם הנתבע למנות מומחה רפואי אחר בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בגבו ובצווארו כפגיעה בעבודה.

ההליכים בתיק עד כה

בדיון מיום 17.12.12 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את ד"ר דויד יפה לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.

יצוין כי עם מינויו של ד"ר יפה למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה.

בתאריך 13.1.13 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי התובע סובל מכאבי צוואר וגב תחתון המלווה בהקרנה לגפיים וחולשה. המומחה קבע כי יש קשר סיבתי בין הפגיעה בגבו של התובע ובין עבודתו, מנגד שלל קשר סיבתי בין הפגיעה בצווארו לתנאי עבודתו (להלן- "חוות הדעת הראשונה").

בעקבות בקשת הנתבע להעברת שאלות הבהרה התקבלה חוות הדעת המשלימה של המומחה ביום 16.05.2013 (להלן: "חוות הדעת השנייה").

ביום 24.07.2013 התקבלה בקשה להעברת שאלות הבהרה נוספות מטעם הנתבע. בית הדין בהחלטתו מיום 30.9.13 דחה הבקשה מהטעם שהשאלות אינן עומדות באמות המידה כפי שהותוו בהנחיות הנשיאה, שכן הן אינן חיוניות לצורך הבהרת חוות דעתו של המומחה ו/או למתן הכרעה בתיק, והיה ניתן לשאול שאלות אלו במסגרת שאלות ההבהרה הראשונות אשר נשאלו בתיק.

לפיכך, בית הדין הורה על הגשת סיכומים מטעם הצדדים.

בתאריך 26.1.14 הגיש התובע סיכומים מטעמו וביום 27.2.14 הגיש הנתבע סיכומים מטעמו וכן בקשה למינוי מומחה אחר. עיקר הטעמים עליהם ביסס הנתבע את בקשתו למינוי מומחה אחר הם:

המומחה לא קבע קשר סיבתי פוזיטיבי בין תנאי עבודתו של התובע לכאבי הגב התחתון מהם הוא סובל.

קיים כשל אקוטי בחוות הדעת , כי המומחה קבע, מחד , כי תנאי עבודתו של התובע גרמו לו למחלת מקצוע, ומאידך קבע כי לא קיים סעיף המתייחס לבעיות גב ברשימת מחלות מקצוע.

המומחה התייחס לתנוחות עבודה לא נוחות שאינן מהוות תשתית עובדתית לתורת המיקרוטראומה.

המומחה ציין רישומים רבים לגבי כאבי גב ושבר בחוליה שהחלו בשנת 1998 ונמשכו עד לחודש 6/04, ומנגד איזכר רק רישום יחיד, מחודש 11/07, המתייחס לבעיות בגב של התובע לאחר תחילת העובדה , ולכן לא ברור מדוע קבע כי השפעת תנאי העבודה על מחלתו של התובע היא בשיעור 20%.

בתאריך 24.3.14 התקבלה תגובתו של התובע לבקשה, ממנה עולה כי התובע מתנגד למינוי מומחה אחר או נוסף מהטעם שהשאלות בענייננו הן שאלות המצויות בתחום מומחיותו של המומחה, וחוות הדעת מטעמו ברורות.

דיון והכרעה

בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".