אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ 8567/15 שפיק חלבי ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בג"ץ 8567/15 שפיק חלבי ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

תאריך פרסום : 29/12/2015 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
8567-15, 8782-15
28/12/2015
בפני השופטים :
1. כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
2. כבוד השופט צ' זילברטל
3. כבוד השופטת ד' ברק-ארז


- נגד -
העותרים בבג"ץ 8567/15:
1. שפיק חלבי
2. המוקד להגנת הפרט
3. העותרים בבג"ץ 8782/15: 1. חסן מוצטפא דיב שראכה 2. המוקד להגנת הפרט

עו"ד חביב לביב
עו"ד עלאא מחאג'נה
המשיב:
מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עו"ד אבינעם סגל אלעד
עו"ד יונתן נד"ב
פסק דין

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

 

 

 

 

 
     

 

 

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

 

א.             בפנינו שתי עתירות שעניינן          צו הריסה אשר ניתן לבית בן שתי קומות הנמצא בכפר סורדא באיו"ש (להלן הבית), בו התגורר מוהנד שפיק מוחמד חלבי (להלן מוהנד) אשר דקר למוות את הרב נחמיה לביא והחייל אהרן בנט עליהם השלום וכן פצע את אשתו של אהרן ואת בנם הפעוט ביום 3.10.2015 בעיר העתיקה בירושלים; רצף הדקירות הסתיים אך בעקבות ירי שוטרי משמר הגבול אשר הביא למותו של מוהנד. בהמשך לכך, ביום 15.10.2015 הודיע המשיב על כוונתו לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת-חרום), 1945 (להלן תקנה 119 או התקנה), ולהורות על החרמת הבית והריסתו; לאחר דחיית השגה שהוגשה, הוצא ביום 6.12.2015 צו החרמה והריסה לבית (להלן הצו). העתירה בבג"צ 8567/15 הוגשה ביום 13.12.2015; צו ארעי לעיכוב ההריסה ניתן באותו יום; ביום 20.12.2015 הוגשה עתירה נוספת באותו עניין בבג"צ 8782/15; הדיון בשתיהן קוים ביום 21.12.15, ועל כך להלן. 

 

טענות הצדדים

 

א.             העותר בבג"צ 8567/15 (להלן שפיק) הוא אביו של מוהנד, והוא מתגורר בבית עם אשתו וילדיהם מזה כ-16 שנה (העתירה תכונה להלן עתירת המשפחה); העותרת היא עמותה העוסקת בתיקים מעין אלה. העותרים מבקשים כי המשיב יימנע מהחרמת המבנה והריסתו; לחלופין, כי יבחר בסנקציה שפגיעתה פחותה, למשל אטימת החדר בו התגורר מוהנד אשר נמצא בקומה השניה של הבית; לחלופין, אף אם יוחלט להרוס את הבית, מבקשים העותרים כי יבוטל צו ההחרמה; ועוד לחלופין, כי אם יוחלט לבצע את ההריסה, שזו תבוצע בדרך מתונה בלא גרימת נזק לשכנים. כן מבקשים העותרים כי ככל שתאושר הריסת הבית, תועבר אליהם תכנית ההריסה כדי שתיבחן בידי מומחה.

 

           העתירה מסבה עצמה על מספר ראשים; נפרט את עיקרם. ראשית, נטען כי תקנה 119 נוגדת את הדין הבינלאומי ועל כן המשיב חרג מסמכותו בהוצאת הצו מכוחה. שנית, נטען כי נפל פגם בהליך הוצאת הצו, שכן המשיב מנע מן העותר זכות טיעון אמיתית, משלא חשף את חומרי החקירה עליהם מבוססים החשד שמוהנד היה מי שביצע את הפיגוע. שלישית, נטען כי הצו אינו מידתי, שכן ניתן להסתפק בחלופה הפוגענית פחות – אטימת חדרו של מוהנד, אשר נמצא כאמור בקומה השניה של הבית, באופן שימנע פגיעה מיותרת במשפחה כולה. כן נטען, כי העובדה שהבית טרם עבר לבעלותו המלאה של שפיק – אשר רכש אותו לפני שנים – תומכת גם היא במסקנה כי הריסתו המלאה אינה מידתית. רביעית, נטען כי לא הוכח שהריסת הבית בפרט והריסת בתים בכלל מביאות להגשמת התכלית המוצהרת של התקנה – הרתעה מפני ביצוע פיגועי טרור עתידיים. חמישית, נטען כי יש חשש שהאופן בו תבוצע ההריסה אינו מידתי, שכן במקרי עבר בהם בחר המשיב להורות על הריסת מבנה באמצעות פיצוץ, גרם הדבר לנזק ממשי למבנים סביבו. שישית, נטען לעניין ההחרמה, כי אף אם תאושר ההריסה אין צורך בהחרמה, כיון שמשמעה הפקעה דה-פקטו של השטח לאחר שהבית נהרס, וזאת בניגוד לדין הבינלאומי.

 

ב.             העותר בבג"צ 8782/15  (להלן חסן) הוא יו"ר מועצת המנהלים של "התאחדות הפועלים הפלסטינית" (להלן ההתאחדות; העתירה תכונה להלן עתירת ההתאחדות); העותרת היא העמותה העותרת גם בעתירת המשפחה. הסעדים המבוקשים בעתירה זו דומים לאלה שהתבקשו בבג"צ 8567/15, אולם הטעם שונה; נטען, כי כיון שבני המשפחה המתגוררים בנכס אינם הבעלים של הבית אלא חסן, כיו"ר ההתאחדות (בדיון הוסבר כי מטעמים פורמליים הבית רשום על שמו אך הוא עותר בשם ההתאחדות), וכיון שההסכם למכירת הבית לשפיק, אשר נחתם בשנת 1999, בוטל לפני שנים משהאחרון לא עמד בתשלומי המכר, המשיב אינו מוסמך לנקוט צעדים מכוח התקנה; כך, שכן צעדים אלה יפגעו ברכוש חסן וההתאחדות, אשר אין להם דבר וחצי דבר עם מוהנד שבעקבות פעולותיו, כאמור, הוצא הצו. כן צורפו לעתירה נסח מרשם המקרקעין המראה, לפי הנטען, כי הבית בבעלותו של חסן, וכן מה שנטען להיות מכתבי התראה שנשלחו לשפיק נוכח אי תשלום מלוא התמורה על הבית, לפיהם ההסכם בטל ועליו להחזיר את החזקה במבנה להתאחדות.

          

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ