בג"ץ 6870/14

השופט ע' פוגלמן:

עניינה של עתירה זו בדרישת העותרת כי יימסרו לידיה נסחי רישום בספרי הזכויות (טאבו) של חלקות מקרקעין בסביבת הכפר אל-בירה שבאזור יהודה ושומרון (להלן:האזור), בהתאם לפסק דין קודם של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט ד"ר י' מרזל).

תמצית העובדות וההליכים הצריכים לעניין

1. העותרת היא תנועה ציבורית המגדירה עצמה כפועלת, בין היתר, לשמירת אדמות המדינה ולמניעת השתלטות בלתי חוקית על משאבי קרקע לאומיים. ביום 23.3.2012 פנתה העותרת אל המשיב בבקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע) לקבל לידיה נסחי רישום של חלקות מקרקעין המצויות בישוב פסגות ובסמוך לו, המשתרעות על פני כ-500 דונמים. המשיב דחה את בקשת העותרת בנימוק כי "אין ברשות אדם שאינו ממונה, בעלים [של המקרקעין – ע' פ'] או מיופה כוח של אחד מהשניים, לקבל נסחי רישום זכויות על אדמות". תשובה זו התבססה על נוהל שעל פיו נהג המשיב עד לשנת 2014 בנוגע לעיון בספרי הזכויות (להלן: הנוהל). הנוהל הקנה זכות עיון רק ל"צד נוגע בדבר" אשר הוגדר בו כ"צד לעסקה [...], שלוחו על פי דין, או מי שהניח את דעתו של הקמ"ט [קמ"ט רישום מקרקעין או מי מטעמו – ע' פ'] כי הואבעל זיקה למקרקעין נושא העסקה" (ההדגשה הוספה – ע' פ').

2. נגד החלטתו זו של המשיב עתרה העותרת לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בעתירה לפי חוק חופש המידע. ביום 27.6.2013 קיבל בית המשפט את העתירה. בפתח פסק הדין עמד בית המשפט על כך שהחליט לדון בעתירה, חרף ספק אשר לסמכותו העניינית לעשות כן, משאף אחד מן הצדדים לא טען לכך; ובנתון לכך שבעבר נדרש בית המשפט לעניינים מינהליים לעתירות לפי חוק חופש המידע נגד החלטות המשיב. לגופו של עניין נקבע כי יש לראות בעותרת כ"צד נוגע בדבר" כמובנו בנוהל בהיותה "בעל[ת] זיקה למקרקעין נושא העסקה". זאת משום שהעותרת מעוניינת ברכישת המקרקעין נושא הבקשה הגובלים לאלה של הישוב פסגות. נפסק כי הפרשנות שניתנה על ידי המשיב לתיבה "בעל זיקה למקרקעין", באופן שהביא לדחיית בקשת העותרת על הסף, היא צרה מדי ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות חוק חופש המידע והאיזונים הקבועים בו – עקרונות שאותם מקבל המשיב על עצמו. נפסק כי העותרת תוכל לעיין במידע "משעה שהמשיבים הודיעו לבית המשפט שככל שהעותרת תעבור משוכה זו שבפתח הנוהל ותיחשב כ'צד נוגע בדבר' תהא היא זכאית לקבלת המידע בלא בדיקה נוספת [...] (וכפוף להיעדר מניעה אחרת בדין לקבלו)" (עת"ם (מינהליים ירושלים) 32725-05-10 רגבים נ' ראש המינהל האזרחי, פסקה 28 (27.6.2013) (להלן: פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים)).

3. המשיב פנה אל בית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין. ביום 28.8.2013 נעתר בית המשפט (כב' השופט ד"ר י' מרזל) לבקשה, והורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, ובלבד שהערעור יוגש עד למועד הקבוע בדין. הערעור הוגש ביום 12.9.2013 (והדיון בו אוחד עם הדיון בבג"ץ 8759/11 (להלן:הערעור). ביום 16.4.2014, קודם לדיון בערעור, הודיע המשיב לבית משפט זה כי חל שינוי במצב המשפטי מאז ניתן פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, שכן ביום 13.4.2014 נחתם צו בדבר מקרקעין (עיון במרשמים) (אזור יהודה והשומרון) (מס' 1737), התשע"ד-2014 (להלן: הצו) שהחליף את הנוהל וקבע הסדר חדש בנוגע לעיון בספרי הזכויות. בתמצית יאמר – והדברים יובאו להלן – כי הצו הקנה זכות עיון בספרי הזכויות רק לבעל הזכות במקרקעין; וקבע כי בכל מקרה אחר יתאפשר העיון רק בכפוף להיתר מאת ראש המינהל האזרחי, בכפוף לתנאים המפורטים בצו.

4. ביום 11.5.2014 נפסק (הנשיא א' גרוניס, המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור, השופט ח' מלצר) כי נוכח השינוי שחל על פניו במצב המשפטי עם חקיקת הצו יש למחוק את הערעור:

"אנו סבורים, כי חתימתו של הצו הובילה לכאורה לשינוי במצב המשפטי או בבסיס המשפטי בכל הנוגע לזכותם של בעלי הדין לעיון במרשמים השונים. שינוי זה מחייב לבחון בתקיפה ישירה את הצו החדש, או למצער את פרשנותו ותחולתו של הצו בעניינם של העותר בבג"ץ 8759/11 והמשיבה בעע"ם 6234/13 [היא העותרת לפנינו – ע' פ']. מטבע הדברים ששאלות אלה לא הועלו במסגרת העתירה, ואף לא נתלבנו בפסיקתו של בית המשפט לעניינים מינהליים, אשר כמובן הכריע בהתאם למצב המשפטי הקודם. לפיכך, ההליכים הנדונים בפנינו עתה אינם האכסניה המתאימה לבירור הסוגיות הנזכרות. לאור זאת, אף לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשת המשיבה בעע"ם 6234/13 להשלמת טענות בשלב זה.

לפיכך, אנו מורים על מחיקת העתירה בבג"ץ 8759/11 והערעור בעע"ם 6234/13, כאשר טענות בעלי הדין שמורות להם במלואן. יצויין, כי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי המשיבה תהיה זכאית לקבל את המידע המבוקש 'כפוף להיעדר מניעה אחרת בדין לקבלו'. לאור השינוי במצב המשפטי או בבסיס המשפטי עם חתימת הצו, קיימת, על פני הדברים ובלא להכריע, מניעה להעביר את המידע הנוגע לרישום הבעלות בקרקע לעיון המשיבה, זאת בכפוף לטענותיה בכל הנוגע לתוקף הצו ותחולתו בעניינה, ככל שהיא סבורה שהצו אינו חל. ברי כי איננו מביעים עמדה בדבר המצב המשפטי שקדם לחתימת הצו, תוקפו של הצו ואף בנוגע לתחולתו בזמן בכל הנוגע לבעלי הדין" (עע"ם 6234/13 ראש המנהל האזרחי נ' רגבים (11.5.2014) (להלן: פסק הדין בערעור)).