|
|
תאריך פרסום : 30/06/2015
|  גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
4844-12
30/06/2015
|
בפני השופטים:
1. הנשיאה מ' נאור
2. נ' סולברג
3. ד' ברק-ארז
|
| - נגד - |
העותר:
ע' ח'
עו"ד אמל פלאח
|
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. המנהלה הביטחונית לסיוע
3. י' ה'
עו"ד יצחק ברט
עו"ד סמי אילייה
|
| פסק דין |
הנשיאה מ' נאור:
- עניינה של עתירה זו בבקשת העותר כי המנהלה הביטחונית לסיוע (להלן: המנהלה) תכיר בו כזכאי לשיקום במעמד "בכיר", ותעניק לו את הזכויות, ההטבות והתשלומים הנובעים מהכרה זו. דרך ארוכה עברה העתירה, תוך שאנו מאפשרים לעותר דרכי בירור שונות, שמא ואולי קופח. לאחר שלל הבדיקות עליהן אעמוד בהמשך הדברים הגענו למסקנה כי יש לדחות את העתירה.
הרקע הנורמטיבי
- בחודש מאי 2000 יצאו כוחות צה"ל מדרום לבנון. עם יציאת הכוחות, חדלו צד"ל ומנגנוני הביטחון מלהתקיים ואלפים מאנשיהם ובני משפחותיהם נקלטו בישראל. הטיפול באוכלוסייה זו הוטל באותה עת על כתפי המנהלה, שהיא יחידה בשירות הביטחון הכללי, שתכליתה המקורית היא לטפל בשיקום סייענים של כלל זרועות הביטחון. ביום 16.9.2001 התקבלה החלטת ממשלה מס' 720 שעניינה קליטת אנשי צד"ל ואנשי מנגנוני הביטחון הלבנונים בישראל. ההחלטה העבירה את האחריות לאנשי צד"ל מהמנהלה למשרד לקליטת עליה. עם זאת, נקבע כי המנהלה תוסיף לטפל ב"אוכלוסייה מיוחדת שעמדה בקשרים מיוחדים עם זרועות הביטחון, ואשר תוגדר ותקבע על-ידה, ובכלל זה קציני צד"ל בכירים...". לאחר החלטה זו המשיכה המנהלה לטפל בחלק קטן יותר מאנשי צד"ל, בעיקר בכירים (להרחבה ראו בג"ץ 2188/12 שאהין נ' מדינת ישראל, פסקאות 5-1 (26.6.2013)) (להלן: עניין שאהין).
- בהמשך התקבלו החלטות ממשלה נוספות המסדירות את הסיוע לו זכאים אנשי צד"ל וגורמי הסיוע. ביום 15.12.2004 פורסם חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"א-2004, אשר הרחיב את היקף הסיוע שניתן לאוכלוסיית אנשי צד"ל ומנגנוני הביטחון, בהתאם להחלטות הממשלה שהתקבלו. בשנת 2008 הועבר הטיפול בחלק מאנשי צד"ל גם לידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
- בשנת 2009 דחה בית משפט זה עתירות שהופנו נגד הקריטריונים להבחנה בין קציני צד"ל בכירים המטופלים על-ידי המנהלה, לבין יתר חיילי וקציני צד"ל (בג"ץ 10513/05 בוטרוס סעיד נ' ממשלת ישראל (28.1.2009)). בית המשפט קבע כי ההחלטה לקיים הבחנה על-פי סוג השירות, מועד השירות וטיב הסיוע והקשרים אינה החלטה מפלה. יחד עם זאת הסכימה המדינה, כפי שציין העותר, להקים ועדת חריגים שתבחן מספר מוגבל של בקשות להצטרף לשיקום במסגרת המנהלה, של מי ששירתו בצד"ל בתפקידים בכירים כגון קציני מטה חטיבתיים, סמג"דים ומפקדי פלוגות, שלא במועד הנסיגה.
הרקע להליך
- העותר שירת בעבר כקצין בכיר במנגנון הביטחון בגזרה המערבית בדרום לבנון (להלן: המב"ט). נוכח תפקידו הוכר העותר כזכאי לשיקום על-ידי המנהלה. העותר הוכר כמשוקם בדרגה גבוהה יחסית, אך לא הגבוהה ביותר – השמורה למפקד המב"ט. במסגרת טיפול המנהלה קיבל העותר סיוע כספי נרחב לאורך השנים שמאז הנסיגה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|