בגין נ' אוסם תעשיות מזון בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת נפגעה ביום 13.11.03 במהלך עבודתה אצל הנתבעת 1 ממלגזה, אשר מבוטחת על ידי הנתבעת 2. אין מחלוקת כי פגיעתה של התובעת מהווה תאונת דרכים.

התובעת טופלה בחדר מיון ואושפזה למשך ארבעה ימים על רקע שברים בעצמות המסרק בכף רגל שמאל.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה של 10%. נכות זו מהווה נכות שנקבעה על פי דין, המחייבת גם בהליך זה.

עיקרי התיעוד הרפואי

במכתב השחרור מבית החולים צוין כי התובעת סובלת משברים במסרקים 1,2,3 בכף רגל שמאל. התובעת שוחררה עם גבס והתהלכה בעזרת הליכון, ללא דריכה על רגל שמאל.

במעקב רפואי בסמוך לאחר התאונה, קיבלה התובעת ימי מחלה. גם לאחר הורדת הגבס נזקקה להמשך ביקורת וכן לטיפולי פיזיוטרפיה.

באישור של רופאה תעסוקתית מיום 8.3.04 נקבע, כי עדיין לא מסוגלת לחזור לעבודה.

עם זאת, לנוכח צילום שנערך לתובעת ביום 10.3.04 נמצאו סימני חיבור גם במסרק (מטטרטוס) שלישי וצוין, כי ממשיכה טיפולי פיזיוטרפיה ומבחינה אורטופדית יכולה לחזור לעבודה.

בביקורת שנערכה ביום 10.5.04 עלה, כי קיים חיבור של השבר אך התובעת סובלת מכאבים חזקים.

סיכום טיפולי פיזיוטרפיה שנערכו לתובעת עד ליום 24.5.04 העלה, כי במהלך הטיפול לא חלה הטבה משמעותית.

וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שבדקה את התובעת ביום 8.6.04 מצאה כי התובעת הולכת עם צליעה קלה ברגל שמאל. לא נמצאה נפיחות בכף הרגל. התנועות באצבעות כף רגל ובקרסול, מלאות. צוין, כי בצילום מיום 10.5.04 נמצא שבר ללא תזוזה עם חיבור טוב של מסרק שני ורביעי וכן שבר עם חיבור בתזוזה של מסרק שלישי.

הוועדה קבעה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה של 10% וכן ציינה כי אין מקום להפעיל תקנה 15, הואיל ומסוגלת לחזור לעבודה.

אולם, מסתבר כי התובעת המשיכה לסבול מכאבים ברגלה.

בבדיקה שנערכה ביום 29.6.04 נמצאה רגישות מקומית קלה עם נפיחות מקומית. הופנתה להתייעצות אצל רופא מומחה ובפרט ביחס לשאלה, האם ומתי מסוגלת לחזור לעבודה.

מחודש יוני 2004 עד חודש ינואר 2005 קיימת אי בהירות לגבי מצבה של התובעת. במהלך תקופה זו הופנתה התובעת להתייעצות אצל פרופ' ניסקה, אך לא ברור מתי בדיוק נבדקה אצל המומחה ומה היו ממצאיו והמלצותיו.

בבדיקה שנערכה לתובעת ביום 9.1.05 נמצאה נפיחות אצבע עצם המסרק 3 עם כאב בהנעת כל עצמות המסרק. בצילום חיבור חלקי של עצם מסרק 3. הרושם הוא של מרכיב מכני לכאב בשל חיבור חלקי של עצם המסרק.

ביום 23.2.05 נערכה לתובעת בדיקה במרפאה תעסוקתית, בטופס סיכום הבדיקה נקבע כי התובעת מסוגלת לחזור לעבודה מיום 27.2.05, ללא עמידה והליכה ממושכת.

הראיות

מטעמה של התובעת הוגש תצהיר מפורט של התובעת וכן תצהירים של אחותה ושכנתה של התובעת, אשר העידו לגבי העזרה שניתנה לתובעת. התובעת ושתי העדות העידו בפני בית המשפט ונחקרו בחקירה נגדית על האמור בתצהירים שהוגשו.