אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"צ: רפאל לא תפוצה - חברות ממשלתיות אינן זכאיות לפיצוי בגין נזק מלחמה עקיף

בג"צ: רפאל לא תפוצה - חברות ממשלתיות אינן זכאיות לפיצוי בגין נזק מלחמה עקיף

תאריך פרסום : 07/02/2011 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
7871-07
06/02/2011
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. א' חיות
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ
עו"ד רועי בלכר
עו"ד אלעד ברדוגו
הנתבע:
1. שר האוצר
2. ועדת הכספים של הכנסת

עו"ד גלעד שירמן ז"ל
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

רקע

1.            בחודשים יולי ואוגוסט 2006 התנהלה בישראל מלחמה הידועה כמלחמת לבנון השניה. המלחמה הסבה נזקים קשים הן בחזית והן בעורף, הן לכוחות הצבא והן לאוכלוסיה האזרחית. היא גרמה לאבידות קשות בנפש, והסבה נזקים חמורים לגוף ולרכוש. עיקר הנזקים שסבל העורף נבע מפגיעות טילים, שהתרכזו בעיקר בצפון הארץ.

2.            במהלך המלחמה ובעקבותיה, נדרש להפעיל את דיני מס הרכוש, המקנים פיצויים לניזוקים מנזקי מלחמה. חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן: חוק מס רכוש) מכיר בזכויות של ניזוקים מנזקי מלחמה לקבל פיצויים על נזקים אלה. בפרק השמיני של החוק (סעיפים 35 עד 38ב') מעוגן הסדר הפיצויים על נזקי מלחמה. החוק מבחין לצורך פיצוי בין נזק מלחמה ישיר, שעניינו נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה, לבין נזק מלחמה עקיף, שעניינו הפסד או מניעת רווח שנגרמו כתוצאה מנזק מלחמה; בעוד שפיצוי בגין נזק ישיר ניתן לכל ניזוק באשר הוא, בלי שים לב לאזור הגיאוגרפי בו נגרמה הפגיעה, הפיצוי על נזק עקיף ניתן על פי החוק רק לנזק שנגרם בתחום "ישוב ספר". "ישוב ספר" לצורך ענין זה, הוא ישוב שהוכרז עליו ככזה על ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, וכן ישוב שהוכרז "ישוב ספר" לתקופה קצובה (סעיף 35 לחוק מס רכוש).

3.            חוק מס רכוש הוא חוק מסגרת בלבד לצורך קביעת הפיצויים. ההסדר המפורט בנוגע לעצם הזכאות לתשלום פיצויים, וביחס לשיעורי הפיצויים על פי סוג נכסים, סוג הניזוקים, או סוגי הנזקים הראויים לפיצוי נתון לקביעת שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן: ועדת הכספים) (סעיף 36 לחוק).

           על יסוד סעיף ההסמכה, הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, אשר הסדירו בצורה מפורטת את אמות המידה לתשלום הפיצויים בגין נזקי מלחמה - הן נזק ישיר והן נזק עקיף (להלן: התקנות העקריות). לענין נזק עקיף, התקנות העיקריות חלות, כמצוות החוק, על תושבי ישוב ספר, ומגדירות, בין היתר, כיצד לאמוד שווי של נזק עקיף (סעיף 1 לתקנות העיקריות). לצורך זכאות לפיצוי בגין נזק עקיף, מגדירות התקנות העיקריות "ניזוק" כ"מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק, או מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי הוא נושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, כפי שקבע המנהל" (סעיף 1 לתקנות העיקריות). הגדרה רחבה זו של "ניזוק" כפופה, ביחס לנזק עקיף, להיותו של ניזוק כזה נפגע בישוב ספר.

4.            התקנות העיקריות הותקנו, כאמור, בשנת 1973, ומאז ועד לארועי מלחמת לבנון השניה חלפו שנים רבות. בהקשר למלחמה הנדונה, עלה הצורך לסטות בעניינים מסוימים מהתקנות העיקריות, ולהתאימן לנסיבות המיוחדות שהמלחמה יצרה. מכח סמכותו, התקין שר האוצר, באישור ועדת הכספים, את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 (להלן: הוראת השעה). ייחודה של הוראת השעה בכך, שבמקביל להסדר הקיים בתקנות העיקריות, החל על ישובי הספר המובהקים שהכרזתם ככאלה נושאת אופי מתמשך, קבעה הוראת השעה אזור נוסף, המכונה "איזור ההגבלה", אשר הישובים שנכללו בו הוגדרו כישובי ספר לתקופה מוגבלת לצורך פיצוי תושביהם על נזקי מלחמה עקיפים. מדובר באזור הנמצא בפריפריה של אזור הספר המובהק, שקנה לו "מעמד ביניים" לצורך זכאות לפיצויים על נזקים עקיפים, במובן זה שהוא מצוי בין אזור הספר המובהק לבין שאר אזורי הארץ, המצויים לחלוטין מחוץ לתחום הספר המזכה את תושביו בפיצוי. תוקף ההכרזה על "אזור ההגבלה" מבחינת הזמן היה בתחילה למשך חודש יולי 2006 בלבד, ולאחר מכן הוא הוארך לחודש אוגוסט 2006, על פי קצב התמשכותה של תקופת המלחמה. על פי הוראת השעה, קמה זכאות לניזוקים באזור ההגבלה לפיצוי בגין נזקים עקיפים, ונקבע הסדר פיצוי מיוחד לסוגים מסוימים של עיסוקים. במסגרת הוראת השעה, הוסדרו פיצויים לענפי התעשיה, המסחר והשירותים. לאחר מכן, הותקן הסדר עונתי, המעניק פיצוי מיוחד לעסקים בתחום החקלאות והתיירות (תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ו-2006).

5.            לענין "אזור ההגבלה", יצרה הוראת השעה הסדר פיצוי מיוחד, השונה בטיבו ובערכיו מהפיצוי הניתן לנפגעי ישובי ספר על פי התקנות העיקריות. קיים פער בין היקף הפיצוי הניתן לנפגעי ישובי ספר לבין זה הניתן לעוסקים באזור ההגבלה. הפיצוי לנפגעי אזור הספר שואף לכסות את ההפסדים הממשיים שנגרמו לניזוקים, בעוד הפיצוי באזור ההגבלה אינו מכסה את ההפסד כולו. עתירות שונות העמידו למבחן את חוקיותה של האבחנה האמורה בין ישובי ספר לבין ישובי אזור ההגבלה מבחינת היקף הפיצוי המוענק בכל אחד מהאזורים. באותן עתירות נפסק, ככלל, כי חרף השוני בהיקף הזכאות לפיצוי ובהיקף הפיצוי בין שני האזורים, האבחנה האמורה היא חוקית, ומתבססת על שיקולים ראויים. אחת האבחנות המרכזיות להצדקת השוני בהיקף הפיצוי נעוצה בחשיפתם המתמשכת של תושבי ישובי הספר הן לסיכוני מלחמת לבנון השניה, והן למצב מתמשך של עימות מזוין בסמוך לגבול וקרוב לישוביהם לאורך שנים, שלא בדומה לתושבי אזור ההגבלה (בג"ץ 6407/06 דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי עו"ד נ' שר האוצר (לא פורסם, 23.9.2007) (להלן: ענין דורון, טיקוצקי)). כן ניתן משקל ליתרון המיוחד בקיומו של מנגנון פיצוי מהיר באזור ההגבלה, שאינו מאפיין את הסדרי תשלום הפיצויים בישובי הספר על פי התקנות העיקריות, המהווה נתון מאזן כנגד חלקיות הפיצוי המוענק באזור ההגבלה. בנסיבות שנבחנו בהרחבה בענין דורון, טיקוצקי אושרה, אפוא, חוקיות הסדר הפיצוי לאזור ההגבלה על פי הוראת השעה, חרף השוני בינו לבין ההסדר המקביל בישובי הספר, החל מכח התקנות העיקריות.

6.            במסגרת הוראת השעה, החלה באזור ההגבלה, שונתה הגדרת "ניזוק" הקיימת בתקנות העיקריות, באופן המצמצם את חוג הזכאים לפיצוי בגין נזק עקיף, וזאת על ידי החרגת מספר גופים מהגדרה זו.

           זו לשון ההוראה בסעיף 1(1)(ב) להוראת השעה:

"בהגדרת 'ניזוק' בסופה ייאמר:

'ולענין "שווי של נזק עקיף" בתעשיה, במסחר ובשירותים למעט -

(1)     המדינה;

(2)     גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

(3)     חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

(4)     קופת חולים או מוסד להשכלה גבוהה'".

           העתירה שלפנינו הוגשה על ידי רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ (להלן: רפאל). רפאל היא חברה ממשלתית בעלת מפעלים באזור ההגבלה. לטענתה, החרגתה מגדר הגדרת "ניזוק" לצורך זכאות לפיצוי על נזקי מלחמה עקיפים, רק בשל היותה חברה ממשלתית, מהווה הפלייה פסולה ביחס לעוסקים אחרים באותו אזור שזכאותם לא נשללה. לטענתה, שלילת זכאותה מהווה פגיעה בזכות יסוד שלה לשוויון ולחופש עיסוק. הסעד המבוקש בעתירה הוא ביטול החרגתה של העותרת מגדר הזכאים לפיצוי על פי הוראת השעה, והכרה בזכותה להיכלל בהגדרת "ניזוק" לצורך בחינת זכותה לפיצוי.

פרטי העתירה וטיעוני הצדדים

טיעוני העותרת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ