אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ דן בעתירה בעניין הפקעת מבנה המכונה "בית דג'אני", לשם השלמת בניית מסוף מעבר שבגדר הביטחון, באזור רכס שועפט

בג"ץ דן בעתירה בעניין הפקעת מבנה המכונה "בית דג'אני", לשם השלמת בניית מסוף מעבר שבגדר הביטחון, באזור רכס שועפט

תאריך פרסום : 01/08/2013 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
959-13
31/07/2013
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיא מ' נאור
2. י' דנציגר
3. ד' ברק-ארז


- נגד -
התובע:
אבו אל וליד דג'אני
עו"ד רנאטו יאראק
עו"ד דנה יאראק-זהרוביץ
הנתבע:
1. שר האוצר
2. הועדה המייעצת לשר האוצר לפי סעיף 5לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943
3. משרד הבטחון
4. הוועדה למתקנים ביטחוניים לפי סעיף 160לחוק התכנון והבניה ירושלים

עו"ד תדמור עציון
פסק-דין

המשנה לנשיא מ' נאור:

           עניינה של עתירה זו בהפקעת מבנה המכונה "בית דג'אני", לשם השלמת בנייתו של מסוף המעבר שבגדר הביטחון, באזור רכס שועפט. השאלה הניצבת לפנינו הינה אם יש מקום להתערב בהחלטה על הפקעת המבנה?       


רקע כללי

  • 1.             בספטמבר 2003 אושר בממשלה תוואי גדר הביטחון באזור עוטף ירושלים, הכולל את תוואי גדר הביטחון באזור שכונות רכס שועפט (להלן - תוואי גדר הביטחון באזור שועפט). תוואי גדר הביטחון באזור שועפט, כמו גם שכונות רכס שועפט עצמן, נמצא בשטחה המוניציפאלי של העיר ירושלים ובתוך מדינת ישראל. על כן, הוצאו הצווים לתפיסת המקרקעין הדרושים לשם הקמת הגדר במקטע זה מכוח החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, התש"י-1949 (להלן - החוק להסדר תפיסת מקרקעים).
  • 2.             בתוואי גדר הביטחון באזור שועפט תוכנן מסוף מעבר, אשר נועד לשמש כנקודת ביקורת שתאפשר סיכול פעולות חבלניות עוינות, ויחד עם זאת ימנע את ניתוקם של תושבי אזור שועפט, שהם בעלי מעמד של תושבות קבע או אזרחות ישראלית, מיתר חלקי העיר ירושלים (להלן - מסוף המעבר). בהתאם לתכנון מסוף המעבר, הוא עתיד לכלול שני מעברים - מעבר לכלי רכב (להלן - הטרמינל הרכוב) ומעבר רגלי (להלן - הטרמינל הרגלי). הטרמינל הרגלי יכלול שמונה שרוולי כניסה רגלית לירושלים, מתוכם שני שרוולים לתלמידים ואוכלוסיות מיוחדות אחרות. נכון לעת הזו, הושלמה בנייתו של הטרמינל הרכוב.
  • 3.             כנגד תוואי גדר הביטחון באזור שועפט הוגשה עתירה לבית משפט זה. העתירה התמקדה בחיץ שיוצר תוואי הגדר בין שכונותיהם של תושבי רכס שועפט לבין שאר חלקי העיר ירושלים. הטענה המרכזית בעתירה זו הייתה, כי תוואי גדר הביטחון באזור שועפט יגרום לפגיעה קשה בזכויות התושבים עקב ניתוק שכונות מגוריהם ממרכזי תעסוקה, שירותים ומוסדות חינוך בירושלים. בית משפט זה קבע (הנשיאה ד' ביניש והשופטים א' א' לוי וא' גרוניס) כי תוואי הגדר שנקבע באזור שועפט פוגע בגישה החופשית של תושבי שכונות רכס שועפט אל המוסדות, השירותים ובתי הספר המצויים ביתר חלקי ירושלים. ואולם, נמצא כי הפגיעה היא מידתית. זאת, נוכח התחייבות המדינה להקים את מסוף המעבר הנזכר לעיל, באופן אשר יאפשר מעבר של 5,000 איש בשעה במהלך שעות עומס (בין השעות 9:00-6:00 בבוקר) ויבטיח כי זמני ההמתנה במסוף המעבר יהיו קצרים וסבירים. על כן, דחה בית המשפט את העתירה (בג"ץ 6193/05 וועד תושבי ראס חמיס נ' הרשות המוסמכת עפ"י חוק להסדר תפיסת מקרקעים (25.11.2008) (להלן - עניין ראס חמיס)).  
  •  

שלב ראשון: תפיסת מקרקעי העותר לצורך הקמת מסוף המעבר

4.             לשם הקמת מסוף המעבר, הוצאו ביום 16.8.2006 צווי תפיסה נוספים למקרקעין (צת 68-06 א ו-צת 68-06 ג, להלן - צווי התפיסה). מכיוון שהמקרקעין מצויים בשטח ישראל, הוצאו גם צווי תפיסה אלה מכוח החוק להסדר תפיסת מקרקעים.

  • 5.             צווי התפיסה התייחסו, בין היתר, ל-6 דונם בהם העותר טען לבעלות. עם זאת, צווי התפיסה לא התייחסו למבנה הממוקם בסמוך למקרקעין שנתפסו, אשר גם לגביו לעותר יש טענת בעלות. המבנה האמור, הוא מושא העתירה שלפנינו, מכונה "בית דג'אני". מדובר במבנה מסחרי מוארך, אשר חלקו המערבי נטוש ובחלקו המזרחי פועל מוסך של דייר מוגן (להלן - בית דג'אניאו המבנה). הוא ממוקם בסמוך לצומת המובילה אל מסוף המעבר, ומרוחק מרחק מטרים ספורים מהחומה המפרידה בין מחנה הפליטים שועפט לבין מסוף המעבר. יצוין, כי השטחים שנתפסו בצווי התפיסה (ובצו תפיסה נוסף שהוצא מאוחר יותר - צת 70-07) מקיפים את בית דג'אני מכל עבריו, פרט לחלקו הצפוני.
  •  
  • 6.             לטענת המשיבים, קודם להוצאת צווי התפיסה, בסמוך לחודש יולי 2006, נערכה פגישה בין העותר ונציג מטעמו, מר שלום גולדשטיין, לבין נציגי מערכת הביטחון. בפגישה זו הובהר לעותר כי בכוונת מערכת הביטחון לתפוס שטחים בהם טען העותר לבעלות. לטענת המשיבים, בפגישה זו סוכם כי העותר לא יתנגד באופן מעשי לתפיסת החלקות אשר הוא טוען לבעלות בהן, בכפוף לכך שהמבניםהמצויים בחזקתו לא ייפגעו (להלן - הסיכום מחודש יולי 2006).
  • 7.             הסיכום מחודש יולי 2006 לא יצא לפועל. תחילה, התנגד העותר לצווי התפיסה באמצעות ערר שהגיש בחודש אוגוסט 2006 ליועץ המשפטי למערכת הביטחון. ערר זה לא נידון משום שלא הוגש לגורם הנכון. בהמשך, התקיימו מגעים נוספים בין העותר לבין נציגי מערכת הביטחון בנושא זה. ואולם, מתכתובות בנושא עולה כי מגעים אלה לא הבשילו לכדי הסכם. כך, במכתב שנשלח ביום 30.8.2007 מטעם לשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון לבא כוח העותר דאז, עו"ד דני זיידמן (מש/9), נאמר כי לנוכח העובדה שניסיונות מערכת הביטחון לקדם את המשא ומתן עם העותר ובני משפחתו נבלמו על ידי האחרונים, ובשים לב לדחיפות הקיימת בהקמת מסוף המעבר, בכוונת מערכת הביטחון לקדם את העבודות להקמת מסוף המעבר. עוד צוין כי האמור במכתב אינו מהווה הכרה בזכויותיו של העותר על המקרקעין מושא צווי התפיסה, שכן ישנם אנשים נוספים הטוענים לבעלות בהם. אשר לבית דג'אני, צוין במכתב כי "בנוסף לאמור לעיל וכפי שכבר נמסר לך על ידי הח"מ, במסגרת הפגישות אשר בוטלו, עתיד היה לעלות נושא נוסף והוא בדיקת היתכנות לרכש המבנה המצוי בסמוך לשטח המעבר על ידי מערכת הבטחון (המבנה המוארך אשר מרשיך נחזה כבעליו)" (ההדגשה הוספה - מ"נ).
  • 8.             לטענת המשיבים, התקיימו בהמשך שיחות טלפוניות בין העותר ונציגו לבין גורמים במערכת הביטחון. בשיחות אלה הוסבר לעותר, בין השאר, כי בית דג'אני שהינו נטוש ברובו, מהווה נקודת תורפה ביטחונית. על כן, בכפוף להוכחת בעלותו של העותר במבנה זה, מערכת הביטחון נכונה לרכוש אותו מהעותר או לשכור אותו. העותר לא כפר בקיומן של שיחות אלה.

העתירה הראשונה

  • 9.             ביום 29.12.2008 הגיש העותר עתירה אשר הופנתה כנגד צווי התפיסה (בג"ץ 11059/08 דג'אני נ' מדינת ישראל, להלן - העתירה הראשונה). בתגובה לעתירה, פירטה המדינה את השתלשלות העניינים שקדמה להגשתה. במסגרת תיאור זה, הזכירה המדינה את הסיכום בין נציגי משרד הביטחון לעותר מחודש יולי 2006, לפיו העותר לא יתנגד לתפיסת המקרקעין, בתנאי שהמבנים בחזקתו לא ייפגעו (סעיף 17 לתגובת המדינה). עם זאת, בהמשך התגובה, ציינה המדינה כי בין העותר לנציגי משרד הביטחון התנהלו מגעים לרכישת בית דג'אני (סעיפים 20-19 לתגובת המדינה).
  • 10.          בית המשפט (הנשיאה ד' ביניש והשופטים א' פרוקצ'יה וי' דנציגר) דחה ביום 25.2.2009 את העתירה הראשונה. בפסק הדין, נקבע כי בניגוד לטענת העותר, צווי התפיסה אינם חלים על מבנים באזור מסוף המעבר. כן ציין בית המשפט את הסיכום מחודש יולי 2006:

"כעולה מהודעת המדינה התקיימו מגעים בין נציגי המשיבים לעותר, ובהידברות שהיתה עימו לא התנגד העותר להיבטים הנובעים מתפיסת השטח בתנאי שלא יפגעו המבנים והחנויות שהוא מחזיק בהם וכך אמנם נעשה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ