קדוש נ' ועדה מקומית לתכנון קרית שמונה

בפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי אשר הוצא כנגד המבקש ביום 31.1.18 בגין מרפסת בשטח של 18 מ"ר מקונסטרוקציית ברזל אשר נבנתה על ידו בחזית המזרחית של מקרקעין הידועים כגוש X חלקה Y מגרש Z ברח' E בקריית שמונה (להלן: המרפסת).

טיעוני המבקש:

מעיון בבקשה עולה, כי לטענת המבקש בנייתה של המרפסת הסתיימה ואוכלסה 30 ימים לפני מועד מתן צו ההריסה ומשכך, לא ניתן היה כלל אפשרי להוציא את הצו וכן, כי אין הצו נחוץ בכדי למנוע עובדה מוגמרת.

כן נטען, כי נפל פגם בהפעלת הסמכות המנהלית על ידי המשיבה וזאת מחמת שיקולי צדק.

בהקשר זה טען המבקש, כי השכנים בנו מרפסות תלויות ובכך סיכנו אותו. לאחר שפניותיו למשיבה לא נענו, החליט לבנות מרפסת ואף חלק עליון אשר יגונן עליו מנפילת חפצים ומנזילות.

לטענת המבקש, העמודים שהוצבו נועדו אף כדי לתמוך את מרפסותיהם של השכנים. לבקשתו צורף אישור של מהנדס המעיד על בטיחותה של המרפסת.

עוד טען המבקש, כי הריסת המרפסת והקונסטרוקציה אשר תומכת במרפסות השכנים, אשר נכללה בצו בטעות, עלולה להביא לקריסת המרפסות.

טענה נוספת אותה העלה המבקש הינה בדבר קיומה של אכיפה בררנית שכן, לטענתו, כל המרפסות אשר נבנו בבניין הוא מתגורר נבנו ללא היתר והמשיבה בחרה לנקוט רק כנגדו בהליכים.

טיעוני המשיבה:

בפתח הדברים ציינה המשיבה כי אף המבקש אינו חולק על כי עבודות בניית המרפסת נעשו ללא היתר כדין.