בב"נ 53806-05-15 ועדה מקומית לתכנון לב הגליל נ' עוסמאן

ביום 30.7.2015 הגישה המבקשת בקשה לביטול החלטת בית המשפט מיום 20.7.2015 בדבר עיכוב ביצוע צו ההריסה השיפוטי שניתן במסגרת אותה החלטה.

בעקבות כך ולאור התנגדותו של המשיב לבקשת המבקשת, התקיימו מספר ישיבות במעמד הצדדים ובית המשפט החל בשמיעת הבקשה שבמהלכה העידו שני מפקחים מטעם המבקשת.

בדיון היום הסכים ב"כ המשיב לקבל את המלצת בית המשפט לביטול עיכוב ביצוע צו ההריסה.

מבלי להידרש כעת לכל נימוקי ההחלטה מושא הבקשה אציין, כי ביום 20.7.2015 נתתי צו הריסה למבנה שהוקם על ידי המשיב שלא כדין, אך עיכבתי ביצוע ההריסה למשך שנה על מנת לאפשר למשיב לקבל היתר בניה, וזאת בהסתמך על טענתו ועל המסמכים שצורפו מטעמו בדבר סיכויו הטובים להכשיר את הבניה במהלך אותה תקופה. מנגד, ועל מנת להבטיח הפסקת עבודות הבניה במהלך תקופת עיכוב הביצוע, הוריתי למשיב לחתום על התחייבות עצמית ולהפקיד בקופת בית המשפט עירבון כספי.

כעבור ימים ספורים הגישה המבקשת בקשה לביטול עיכוב ביצוע צו ההריסה מהנימוק שהמשיב הפר את תנאי בית המשפט והמשיך בביצוע הבניה, ומהנימוק שלא הוגשה לה כל תכנית מפורטת אשר יש בה כדי לסלול את הדרך בפני המשיב להכשרת הבניה.

כפי שצוין מקודם, בית המשפט החל בשמיעת הבקשה, ובדיון היום הסכים ב"כ המשיב לבטל עיכוב ביצוע צו ההריסה שניתן במסגרת ההחלטה מושא הבקשה.

אשר על כן, אני מבטלת את עיכוב ביצוע צו ההריסה שניתן ביום 20.7.2015, כמבוקש.

אעבור כעת לדון בבקשת המבקשת למימוש ההתחייבות העצמית עליה חתם המשיב ולחילוט העירבון הכספי שהופקד על ידו בבית המשפט כתנאי להבטחת התחייבותו שלא לבצע עבודות בניה נוספות בתקופת עיכוב ביצוע צו ההריסה.

דין הבקשה להידחות משני נימוקים: הנימוק הראשון נעוץ בעובדה כי הבקשה למימוש הביטחונות (הערבות העצמית והעירבון הכספי) לא הוזכרו בבקשה שהוגשה מטעם המבקשת ולא היוו חלק מהסעדים המבוקשים על פיה.