אלמסעודין נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

ביום 22/05/2017 הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסדר בנוגע לצו הריסה מנהלי.

צו ההריסה המנהלי הוצא ביום 7/05/17, ביחס למבנה ששטחו כ-144 מ"ר, בנוי בלוק הנמצא בנ.צ 185628/563113 (רשת ישראל החדשה) מזרחית לדרך 40 (בתיק פיקוח 270/17).

על פי ההסדר שהוגש חתום על ידי הצדדים לבית המשפט:

• המבקשת אישרה כי אין לה טענות ביחס לתוקפו של הצו.

• ניתנה למבקשת אורכה לביצוע הריסה עצמית עד ליום 1/08/17 והיא התחייבה להפקיד סך של 10,000 ₪ להבטחת ביצוע ההריסה העצמית.

• עוד סוכם, כי ככל שלא תבוצע הריסה עצמית עד לתאריך 1/08/17 תוכל המשיבה לבצע את צו ההריסה החל מיום 2/08/17 ועד ליום 1/10/17.

  ביום 28/05/17 בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים הנ"ל.

  המבקשת לא הפקידה את הסכום שהתחייבה על פי ההסדר ואף לא ביצעה את ההריסה העצמית.

  ביום 17/09/17 הוגשה הבקשה שבפניי שכותרתה "בקשה לקבוע כי לא ניתן עוד לבצע את צו ההריסה המנהלי ולחילופין בקשה להארכת מועד". ביום 18/09/17 הוגשה בקשה נוספת שכותרתה :"בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו ההריסה".

  בית המשפט בהחלטה מיום 18/09/17 הפנה את ב"כ המבקשת לפגמים בהתנהלות המבקשת והורה על צירוף תגובת המשיבה .

  בהתחשב בנסיבות הגשת הבקשה בית המשפט לא נעתר לעיכוב הביצוע.

  ב"כ המשיבה בתגובתו מיום 24/09/17 עתר לדחיית הבקשה.

  לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה על הנספח שצורף לה החלטתי לדחות את הבקשה.

  תקנה 4 (ב) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע- 2010, שכותרתה "דיון בבקשה להארכת מועד לביצוע צו" קובעת: "החליט בית המשפט כי הבקשה אינה מצריכה דיון במעמד הצדדים, יכריע בבקשה בהחלטה מנומקת בכתב".

  צו הריסה מנהלי מטרתו ליתן בידי רשויות התכנון והבניה כלי יעיל ומהיר למיגור תופעת הבניה הבלתי חוקית בטרם קביעת עובדות מוגמרות בשטח. סמכות זו נועדה לשמש כמענה מיידי לבניה בלתי חוקית ולכן קיימת חשיבות רבה לביצועו במועד. עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי שמור למקרים חריגים בהם קיים אופק תכנוני בעתיד הנראה לעין.