מדמון נ' ועדה מקומית לתכנון נגב מערבי

בפני בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי שניתן למבקש ביום 23.10.17.

רקע כללי:

1. בעיקרי הבקשה, טען המבקש כי הוא בעל הזכויות בנחלה 198 במושב עמיעוז, ועותר הוא לעיכוב הליכי ההריסה של מבנה (יחידת דיור) בנחלה זו, בו גר בנו ובני משפחתו.

   המבקש ציין כי החל בהליכי הסדרת המבנה, תוך שפנה למודד ולמהנדס, ומעוניין הוא להסדיר את אישור המבנה אל מול הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ומצהיר כי יעשה ככל שביכולתו לקדם זאת במסגרת החודשים הקרובים.

    

   לאחר הגשת הבקשה כאמור, צירף הנאשם מסמך הנושא כותרת "בקשה לצירוף מסמך"- אליו צירף תצהיר המעיד כי בנו זומן כבר ביום 4.9.17 לחקירה על ידי אוהד שמיר, שהוא מרכז השטחים הפתוחים ביחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה (שמיר). במהלך שיחות שנערכו בין המבקש לשמיר, הראשונה מידית לאחר שקיבל בנו את הזימון לחקירה, והשנייה כעשרה ימים לאחר מכן, הודיעו שמיר (בשיחה הראשונה) כי ככל שתעלה בדיקתו כי המבקש חורג משטח של 2.5 דונם, יתקשר להודיעו להפסיק את העבודה. ומשלא עשה כן שמיר, פנה אליו המבקש (בשיחה השנייה), או אז מסר לו שמיר כי 'הנושא בבדיקה' והורה למבקש להתחיל בהליכי אישור הבנייה.

   הגם שהצהיר שהחל בהליכים אלו, המפורטים בבקשה, הלין המבקש על כי נמסר לו צו ההריסה נשוא הבקשה.

    

2. בעיקרי תגובותיה, עתרה המשיבה לדחיית הבקשה, תוך שציינה כי צו ההריסה ניתן כדין. מדובר במבנה בן כ- 90 מ"ר שנבנה/הוצב בנחלה ללא כל היתר בניה, ומבלי שהמבקש פנה עובר להצבתו לוועדה המקומית להגשת בקשה.

   ציינה, כי תכלית צו הריסה זה, הוא מניעת הותרת מבנים לא חוקיים כעובדות מוגמרות, תוך הפרת החוק.

   המשיבה הביעה תמיהה, מה היה קורה לו לא הייתה מוציאה צו הריסה מנהלי, האם גם אז היה המבקש פועל להכשיר המבנה, והניחה שהתשובה לכך שלילית.

   ציינה כי אין בעובדה שהמבקש פנה לאנשי מקצוע כדי להכשיר את המבנה, כדי לאיין את צו ההריסה המנהלי או לעכבו.

    

   בתגובה מאוחרת יותר, ולבקשת בית המשפט, התייחסה המשיבה לסיכוי התכנוני להכשרת המבנה, וציינה כי היות והמבנה נשוא הצו, הוא השלישי בשטח הנחלה, הרי שאין הדבר מאפשר לו "ליהנות" מהליך של "הקלה", האפשרי רק במקרה של שתי יחידות דיור.