בב"נ 34897-12-14 אבו עבאד נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה שמעונים

בהתאם להוראת תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות") על המבקשת לפרט מהי זכותה המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.

המבקשת טוענת כי זכותה במקרקעין מבוססת על העובדה "שהיא מצויה במקום מאז לידתה" (ס' 17 לבקשה), וכי "עסקינן במבנה שמשמש בית מגורים, והותרת צו ההריסה המנהלי על כנו, תפגע בזכות למגורים של המבקשת" (שם, ס' 18. כן ראה ס' 11-13 לתצהיר הנלווה).

ואולם, בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקשת להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא ראיתי. בנסיבות אלה, מבלי להיכנס לגדריה והיקפה של הזכות לדיור, פשיטא כי היא ניגפת אל מול הוראות חוק התכנון והבניה, "שאם לא תאמר כן, כל מי שיבנה בנייה בלתי חוקית על קרקע שאין לו כל זכות בה, יהא רשאי לבוא ולטעון טענותיו כנגד הרשויות" (ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי נ' מדינת ישראל – פורסם במאגרים).

באשר לטענת המבקשת כי ככל שיוכח כי צו ההריסה הינו void, כי אז לא יהא צורך להידרש לשאלה מיהו הרואה עצמו נפגע, במובנו של החוק, ייאמר כי טענה זו סותרת במובהק את הרציונל הטמון בחוק התכנון והבניה והתקנות מכוחו, אשר מחייבים בחינת סוגיית זכות העמידה טרם הדיון לגופו של עניין (ראה סעיף 238(א)(ז)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965)

לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקשת, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. ראה והשווה: פרשת אלמיטל פוזי הנזכרת.

על פי הוראות תקנה 6 לתקנות הנ"ל, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.

זאת ועוד. המבקשת לא צירפה כל אסמכתא לטענתה כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, וכי "הצריף הינו משנת 2013" (ס' 6 לתצהיר). נוכח העילות המצומצמות והמוגדרות לביטול צו הריסה מנהלי, ברי כי לא ניתן להסתפק בהעלאת טענה בעלמא, שאינה מגובה בתימוכין.

אף באשר לטענה כי "הבניה בוצעה כדין" (ס' 11 לבקשה), דומה כי המבקשת עצמה משמיטה היסוד מתחת רגלי טענתה, שעה שהיא מציינת במקביל, כי היא פועלת כיום "בהליכים להנפקת אישורי בניה" (ס' 7 לבקשה. כן ראה שם, ס' 13).

ייאמר עוד כי המבקשת מגלה פנים שלא כהלכה, כאשר היא מציינת בבקשתה כי הנטל על המשיבה להוכיח תקינות הוצאת צו ההריסה המנהלי, שכן, חזקת תקינות המנהל, בצד העילות המצומצמות לביטול צו הריסה מנהלי, מורות היפך טענתה.