בב"נ 28948-07-15 מדינת ישראל נ' תארבין

בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה מינהלי.

צו ההריסה המנהלי ניתן ביום 30/06/2015 כנגד מבנה בשטח של כ-420 מ"ר וגדר היקפית באורך של כ-138 מ', בנ.צ 174509/583763, מערבית לדרך 40.

לטענת המבקש קיים אופק תכנוני וודאי של 100% להכשרת המבנה נשוא צו ההריסה. נטען כי למבקש זכות עמידה מכח הסכם פינוי של כל שבט תראבין עם רשות מקרקעי ישראל. המשיבה התנגדה לבקשה הן מטעמים של אי עמידה בתנאי התקנות והן לגופו של עניין בהסתמך על התחייבויות המבקש, והחלטות קודמות בעניינו של המבקש, ובכללן בג"צ 4390/15, בב"נ 28948-07-15 ועפ"א 564-06-16.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בנספחים ובהחלטות קודמות בעניין, החלטתי לדחות את הבקשה להארכת המועד, מהטעמים כדלקמן.

• הבקשה הוגשה שלא בהתאם לתקנות התכנון והבניה, ודי היה בכך כדי להביא לדחייתה.

• הבקשה הוגשה בניגוד להסכמת הנאשם ובא כוחו בפני בית המשפט המחוזי, בעפ"א 564-06-16.

• המסמכים שצורפו לבקשה אינם מלמדים על אופק תכנוני להכשרת המבנה.

• המסמכים שצורפו לבקשה אינם מלמדים על זכות במקרקעין של המבקש.

• עתירות קודמות בנוגע לחוקיות צו ההריסה וכן ביחס לזכות העמידה של המבקש, נדחו במספר ערכאות, כאמור לעיל.

  החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17/07/2016, נתנה תוקף להסכמות הצדדים, ובין השאר הוצהר בסעיף 5:"מוסכם ומוצהר כי המערערים או מי מהם, לא יגישו בפני בית המשפט, כל בקשה להארכת מועד או עיכוב נוסף של צווי ההריסה המנהליים נשוא ערעור זה"

  בקשה זו שבפניי, להארכת מועד למשך 12 חודשים, הוגשה ביום 5/08/2016, בחלוף כשלושה שבועות, מיום מתן החלטת בית המשפט המחוזי, בהעדר שינוי נסיבות ועילה כאמור בדין.