1.בפניי בקשה לביטול/עיכוב, צו הריסה מינהלי.
2.בבקשה נטען כי פגמים רבים וחמורים נפלו בבסיס ההחלטה ליתן את צו ההריסה: א. לא קויימה התייעצות נדרשת על מנת ליתן צו מינהלי ואם נעשה הליך היוועצות זה, הוא נעשה רק כדי לצאת ידי חובה. לא ברור מתי קויימה התייעצות. ב.לטענת המבקש, כי בעובדה זו כי לא צויינו שמותיהם של הגורמים איתם חייב מנהל היחידה להתייעץ בטרם חתימה על הצו והדבר מביא לבטלותו של הצו. ג.בחינת צו ההריסה במסננת סעיף 221(א) לחוק התכנון והבנייה, מעלה כי דינו להתבטל מיד, מאחר ואינו עומד בתנאים שנקבעו בסעיף. ד.התצהיר של המפקח הוגש למנהל האכיפה ביום 18 יולי 2018. צו ההריסה המינהלי ניתן ביום 17 ליולי 2018. לטענת המבקש, בניית התוספת ויציקת הרצפה הסתיימה לפני הרבה שנים וחלפו להם יותר מ- 6 חודשים מאז הסתיימו עבודות בניית התוספת ויציקת משטחי הבטון. ה.צו ההריסה המינהלי נועד למניעת יצירת עובדה מוגמרת. במקרה דנן הסתיימה בניית הסככה ועל כן שוב לא קיים הטעם של מניעת יצירת עובדה מוגמרת, ועל כן אין במתן צו ההריסה כדי להשיג את התכלית לשמה נועדה הסמכות למתו צווי הריסה מינהליים. ו.לטענת המבקש, בטרם הוצא צו ההריסה, היה מקום לקיים שימוע למבקש. ז.המשיבה פעלה במקרה זה תוך ביצוע אכיפה בררנית וסלקטיבית, בכל הנוגע לעבירות בנייה באזור. ח.יש בידי המבקש להצביע על אופק תכנוני שכן ההיתר בגין הבנייה נמצא "בהישג יד". לעניין זה ציטט ב"כ המבקש את עפ"א 63269-01-17 מסרי ואח' נ' מדינת ישראל, פד"י של בימ"ש המחוזי חיפה. ט.הנזק בביצוע הצו כיום עולה קשות על הצורך בישומו, שכן הנכס עליו קיים המתחם נמצא בהליכי תכנון; ובנוסף, המתחם קיים ופועל מזה עשרות שנים.
3.בתגובת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון, נטען ראשית כי שגיתי עת הוריתי על עיכוב ביצוע הצו עד לדיון שנקבע וזאת מאחר שעיכוב הביצוע אינו עומד בתנאי סעיף 254ח' לחוק התכנון והבנייה, שכן המבקש לא הצהיר בהתאם להוראות סעיף 254ח'(ב)(2) לחוק התכנון והבניה, כי הוא הודיע על בקשתו למשיבה. יוער, כי המבקש לא הצהיר זאת אלא שהוא לא הודיע למשיבה לא לפני הגשת הבקשה ואף לא לאחריה. משכך, בית המשפט אינו מוסמך להורות על עיכוב ביצוע הצו במעמד צד אחד. על כן הוראה זו אשר ניתנה בסתירה להוראות החוק לפי תיקון 116, אינה יכולה לעמוד והיא חסרת תוקף.
4.בהתאם להוראת סעיף 254ח'(ב)(2) לחוק התכנון והבנייה, הוראה זו של עיכוב ביצוע זמני של הצו תהא בתוקף למשך 7 ימים או עד לקיום דיון בבקשה לעיכוב ביצוע הצו במעמד הצדדים, לפי המוקדם.
5.עוד נטען בתגובה, כי הכלל הוא כי אין מקו לעיכוב כלשהו בביצועו של צו ההריסה המינהלי, אף לא עיכוב זמני, שכן לפי הוראות החוק סעיף 254ח(א) לחוק: "לא יעכב בית המשפט הדן בבקשה לביטול הצו או בית משפט של ערעוראת ביצוע הצו, אלא אם כן ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ונוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו, אינם מסכניםאת שלום הציבור או את בטיחותו".
6.על פי הוראות החוק דהיום, בית המשפט מחוייב לבחון האם ככלל מתקיימים התנאים המאפשרים מתן עיכוב ביצוע אף זמני לצו הריסה מינהלי, עיכוב ביצוע שהמחוקק קבע שהוא החריג ולא הכלל.
7.עוד נטען בתגובה, כי חלף זה מכבר המועד להגשת בקשה לביטול הצו המינהלי, שכן הצו הוצא על-ידי יו"ר המשיבה ביום 17 ליולי 2018 והומצא בדרך של הדבקה ביום 18 ליולי 2018. הבקשה הוגשה ביום 9 אוגוסט 2018 לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק, ללא כל הנמקה. משכך, חלף המועד שנקבע בחוק להגשת בקשה לביטול הצו המינהלי ולו מן הטעם הזה, יש לדחותה על הסף.
8.בנוסף, המבקש לא הבהיר לכל אורך בקשתו וגם בתצהירו, מדוע יש לראותו כמי שרואה עצמו נפגע מהוראות הצו המינהלי נשוא הבקשה. כמו כן, לא הוכיח המבקש כי יש לו כלל זיקה כלשהיא למקרקעין בהם בוצעו העבודות נשוא הצו או כי הוא בעל זכות כלשהי כדין בהם.
9.משכך, על פי הדין הקיים, המבקש לא הוכיח כלל כי הוא נפגע מהצו באופן כלשהו וכי קמה לו זכות עמידה בפני בית המשפט.בבקשה לביטול צו הריסה לעניין זה צוטט פסק-הדין של ביהמ"ש העליון בעניין רע"פ 8098/17 אבו רומי נ' מ"י.
10.כן נטען בתגובה, כי בפן הפרוצדוראלי בקשתו של המבקש אינה עומדת בתנאי סף נוספים הקבועים בתקנות התכנון והבנייה, שכן הבקשה לא הוגשה על פי הנוסח הקבוע בתקנות; לא צורפה לבקשה תגובה בכתב של המשיבה כנדרש; וכי המבקש לא פירט האם היו הליכים נוספים בהקשר זה. לעניין זה טען ב"כ המשיבה כי מדובר בצו הריסה מינהלי שני אותו מוציאה המשיבה לבנייה, בדיוק באותו מקום כי קדם לו צו הפסקת עבודות שהמבקש לא שעה להוראותיו. בסופו של דבר, הבנייה נהרסה בשנת 2015 וכעת נעשה ניסיון נוסף לשוב ולבנות באותו המקום. לעניין זה טען ב"כ המשיבה כי די בכל אלה כדי להביא לדחייתה על הסף של הבקשה, בהתאם לתקנה 6 לתקנות, המורה כדלקמן: "בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועיםבתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו". לעניין זה ציטט ב"כ המשיבה מתוך עפ"א 48833-12-17 יעקובוב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון.
11.עוד נטען, כי המבקש לא פירט בבקשה כי כנגד בנייה בדיוק באותו מקום, הוצאו צווי הפסקה מינהליים שלהוראותיו המבקש לא שעה, ולאחריו צו הריסה מינהלי קודם. כל אלה מלמדים יותר מכל על חוסר ניקיון כפיו של המבקש.
12.בימים האחרונים פנה ב"כ המשיבה לבית המשפט בהודעה לפיה המבקש ממשיך בביצוע עבודות הבנייה במקרקעין, על אף צו ההריסה המינהלי שהודבק במקרקעין וכי הוא מצוי כבר בשלב המתקדם בבניית הקומה השנייה של המבקש, כאשר צו ההריסה הודבק עוד בטרם הוחל בבנייתה. בהקשר זה המשיבה טוענת כי בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות על הסף ולו מטעם זה בלבד, כפי שנקבע בע"פ 1453-05-09 אגברייה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
13.לאחר עיון בבקשה לביטול/עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה אשר הוגשה ביום 9 אוגוסט 2018, ולאחר שעיינתי בתגובה המפורטת של ב"כ המשיבה ובהודעתה הנוספת, סברתי כי עלי לבטל את צו עיכוב הביצוע הזמני שניתן ביום 9 אוגוסט 2018 וזאת מאחר והוראה זו עומדת בניגוד לסעיף 254ח' להוראות חוק התכנון והבנייה, שכן המבקש לא הודיע על בקשתו למשיבה. לא זו אף זו, חלף זה מכבר המועד להגשת בקשה לביטול הצו המינהלי, שכן בקשה זו הוגשה ביום 9 אוגוסט 2018 בעוד הצו ניתן ביום 18 ליולי 2018. משכך, חלף הזמן להגשת הבקשה לביטול הצו המינהלי.
14.בנוסף, המבקש לא הבהיר לכל אורך הבקשה מדוע יש לראותו כמי שרואה עצמו נפגע מהוראות הצו המינהלי.
15.התוצאה הסופית הינה כי – הנני מבטל את החלטתי בדבר עיכוב ביצוע הצו. המזכירות מתבקשת להמציא העתק החלטה זו לצדדים. ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ט, 20 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים. 