ועדה מקומית לתכנון ובנייה שהם נ' לקידום פרויקטים באיכות הס ואח'

המשיבים עותרים לעיכוב ביצוע החלטתי שניתנה ביום 29.5.18, בה ניתן צו הפסקה שיפוטי בעניין מטמנת ברקת (להלן: ההחלטה העיקרית).

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 254ט(ג)(1) לתיקון 116, ולאחר שהוגשה תגובת המבקשת, לא מצאתי מקום לקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים.

הנימוק לבקשה הוא כי לטענת המשיבים ראו את ההחלטה העיקרית רק ביום 3.6.18, לאחר שחלה תקלה כלשהי בהמצאתה, ולנוכח "מורכבות הסוגיה וחדשנותה" נדרש להם פרק זמן של התארגנות להגשת ערעור.

לאחר ששקלתי את הבקשה ועיינתי בתגובה ובתשובה-לתגובה, אינני מוצאת עילה לקבל את הבקשה, ואלה נימוקיי:

• בהתאם להלכה הפסוקה, אין מקום לעכב ביצועם של צווים שיפוטיים, מקום בו ראוי למנוע המשך קביעת עובדות בשטח, ובשעה שאין היתר בנייה מצוי בהישג ידם של המשיבים (רע"פ 2041/11 קיבוץ יגור נ' ו' מקומית חיפה (17.3.11); רע"פ 707/17 נבון נ' מד"י (19.3.17); ע"פ 5017/14 בר עידן נ' (24.7.14), כמו כן נקבע כי יש מקום למתן אורכות רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (רע"פ 610/18 שמאי נ' עיריית תל אביב (15.2.18).

   

• במסגרת תיקון 116 לחוק התו"ב, נחקקה הוראה מפורשת בעניין עיכוב ביצוע צווים שיפוטיים, בסעיף 254ט(ד)(1) הקובע:

   

  בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו

   

• בהחלטה העיקרית פורטו היטב השיקולים למתן צו ההפסקה השיפוטי, אשר כללו התייחסות לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע עבירות בנייה חמורות, וקיומו של אינטרס ציבורי רב בהפסקתן המיידית. בנוסף, הובאו נימוקים בעניין האינטרס הציבורי בהפסקת העבודות, משיקולים של הגנת הסביבה, וקיומם של מפגעים ומטרדים. לא למותר להזכיר כי ההחלטה העיקרית מפנה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, בסוגיה זו עצמה, בעת"מ 31633-05-17, שם נקבע כי אין מקום למתן רישיון עסק למשיבים, בין היתר בשל עבירות בנייה חמורות.