עירית כפר סבא נ' אליהו - יוחנן נדל"ן בע"מ ואח'

1.לפניי בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה בהתאם לסעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, המתייחסת לאדניות הבנויות (ברובן) על שטח ציבורי ואשר הוקמו ללא היתר במתחם הכניסה ל"אולמי פיטאיה" (להלן – האדניות) ברח' יוחנן הסנדלר 19 בכפר-סבא (מקרקעין הידועים כגוש 7606 חלקה 122) (להלן – המקרקעין).

2.על מרבית העובדות הנטענות בבקשה אין מחלוקת של ממש ועל כן, הן יובאו בקצרה.

משיבה 1 היא חברה בע"מ ומשיבים 2 ו-3 הם מחזיקי מניותיה.

משיבים 3-1 הם בעלי הזכויות בנכס המצוי במקרקעין.

משיבים 4 ו-5 הם מי ששכרו חלק מהמקרקעין מידי משיבים 3-1 והם משתמשים באותו חלק כאולם שמחות ואירועים המכונה "אולמי פיטאיה", אותו הם ממשיכים להפעיל כיום.

בסמוך לכניסה הראשית של האולם, מצויה רחבה הממוקמת בפינת הרחובות יוחנן הסנדלר-המוביל, ובשולי הרחבה קיימת רצועה ברוחב של כ-4.3 מטרים שהינה שטח ציבורי המוגדר כ"זכות דרך". במהלך שנות פעילותו של אולם האירועים, אשר הופעל ככזה עובר לשכירתו על ידי משיבים 4 ו-5, נבנו האדניות ברוחב כ-3 מטרים על שולי הרחבה, כך שכמעט כל שטחן ממוקם על השטח הציבורי, כשגובהן נע בין כחצי מטר עד מטר. בהמשך נשתלו בהן צמחי נוי שונים אשר ברבות הימים גבהו לגובה מטר וחצי עד שניים.

כאמור, חלקן הארי של האדניות נבנה בשטח הציבורי והן נבנתו ללא היתר בניה.

במהלך שנת 2016, בעקבות צרכים תעבורתיים שונים, הקימה המבקשת כיכר שסביבה מעגל תנועה, אשר מיקומו צמוד צמוד לרחבה ולאדניות. לאחר בדיקת בטחון השימוש במעגל התנועה התברר כי קיימת פגיעה קשה בשדה הראייה של הולכי רגל החוצים את המעגל תוך שימוש במעבר החציה החוצה את המעגל ממזרח למערב, וזאת עקב גובהן של האדניות ועקב גובהה וצפיפותה של הצמחייה הקיימת בהן.

עקב המפגע הבטיחותי שגורמות האדניות והצמחייה, קויימה פגישה ביום 7.7.16 בין נציג משיבה 4 לבין מהנדסת העיר כפר-סבא ומנהלת מחלקת תנועה, במסגרתה הבהירו נציגות המבקשת את הצורך הבהול בהריסת האדניות. בהמשך, בשיחה עם משיב 3, הבהיר הלה כי אין בכוונת המשיבים להרוס את האדניות וכי הן ממוקמות על שטחו הפרטי.

בשל סירובם של המשיבים להרוס את האדניות הוגשה הבקשה דנא לבית המשפט.

3.בבקשה נטען כי קיים צורך ציבורי מובהק במיגור המפגע התעבורתי שיצרו האדניות וכי קיימת אי ודאות בנוגע לזהותם של מקימי האדניות, ומכאן הליך של בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה מתאים יותר מהגשת כתב אישום. לבקשה צורפו תמונות מהן ניתן ללמוד על הקמת האדניות בשטח הציבורי ועל ההפרעה בשדה הראייה של נהגים ושל הולכי רגל בהתקרבם למעגל התנועה ולמעבר החצייה. עוד צורפו לבקשה תצהירים מאת מנהלת מחלקת התנועה בעירית כפר-סבא ומאת מהנדסת העיר באשר למפגע התעבורתי שיצרו האדניות נוכח הסדרי התנועה החדשים שהוסדרו במקום.

4.בתגובתם הכתובה של משיבים 3-1 נטען כי האדניות הוקמו לפני שנים רבות ומעולם לא פנתה המבקשת למשיבים בטרוניה, בבקשה להרוס את האדניות ואף לא הגישה כתב אישום בגינן. עוד נאמר, כי במידה ויתברר שהאדניות בנויות על שטח ציבורי, יסכימו המשיבים להריסתן (סעיף 35 לתגובה). משיבים 3-1 העלו טענות כנגד התנהלותה של המבקשת אשר היא זו שיצרה את הסיכון התעבורתי – נטען כי לא היה מקום לבנות את מעגל התנועה ולהציב מעבר חצייה במקום בטרם הוסדר נושא האדניות; נטען כי לו היתה המבקשת פונה למשיבים עובר לביצוע עבודות או במהלכן, ניתן היה להגיע להסדר בדבר הריסת האדניות תוך התחשבות בצרכים התעבורתיים.

5.בדיון שהתקיים לפניי ביום 8.12.16, אליו התייצבו משיבים 3 ו-2, בעלי הקרקע (לאחר שמשיב 5 הבהיר כי אין לו ענין בתוצאות ההליך), הודו המשיבים כי האדניות אכן נבנו על שטח ציבורי וללא היתר בניה (עמ' 3, ש' 2). במסגרת הדיון הועלו הצעות לסיום ההליך בהסכמה. משיב 3 סיפר שקנה את הקרקע והמבנה בשנת 2008 כשהאדניות היו בנויות במקום. בשנת 2010 בוצעו שינויים במבנה, במסגרת היתר בניה, ולא היתה כל השגה של המבקשת לגבי קיומן של האדניות. תמוה כיצד ביצעה המבקשת שינויים בהסדרי התנועה, כאשר הותירה מדרכה ברוחב כ-30 ס"מ בלבד בין הכביש לבין האדניות באופן המסכן בטיחותם של המשתמשים בדרך. משיב 3 הציע כי המבקשת תהרוס את האדניות על חשבונה וכי יימצא פתרון לשמירה על חזות הנכס או שתונמכנה דפנות האדניות באופן שלא יסכן בטיחות.