חסין נ' מדינת ישראל

עניינה של הבקשה דנן הוא צו הריסה מנהלי, חתום על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה במשרד האוצר, שהודבק ביום 7.5.2018 בשעה 06:50 (הבוקר) על הבינוי מושא הצו.

לעניין סמכות הטיפול בבקשה ומשום בהילותה, אטפל בבקשה בכשירותי כשופט שלום, אף כי יש להגישה לבית משפט השלום ולא לבית המשפט לעניינים מקומיים (סעיף 228(ב)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; להלן - החוק).

יצוין כי אתמול הוגשה בקשה דומה באותו עניין, מבלי לצרף את הצו. מסתבר מהעיון בבקשה הנוכחית כי התראה באותו עניין נמסרה עוד קודם לכן - וכנראה שהיא היתה המניע להגשת הבקשה אתמול. הבקשה הקודמת סולקה אתמול על הסף.

הטענה היא שהמבקש החל לפעול להכשרת הבינוי מושא הצו. צורף תצהיר של איש מקצוע תכנוני המבקש ארכה של 12 חודשים להשלמת הליך הוצאת ההיתר. בפועל צורפה אסמכתה להגשת בקשה לתכנית מתאר מקומית (101-0644534) שהליך הגשתה נפתח מחשובית רק ביום 5.5.2018 (שלשום; ככל הנראה לאחר המצאת ההתראה).

ברי כי אין היתכנות להוצאת היתר תוך 12 חודשים או פרק זמן דומה, שהרי אפילו תכנית מתאר מקומית מצויה רק בתחילת-ראשית התהליך.

אלא שעניין ציר הזמן העתידי להכשרת הבינוי אינו רלבנטי כלל. לא מדובר בבקשה לדחיית ביצוע צו התאמה שיפוטי על פי סעיף 207 לחוק (בקשה אשר לגביה הדין מתייחס לסיכויי הכשרת העבירה באמצעות 'היתר בהישג יד'), אלא בבקשה העוסקת בצו הריסה מינהלי לפי סעיפים 221-229 לחוק.

מן הבקשה ברור לחלוטין שאין טענה שהעבודה בוצעה כדין - שהרי כעת מתחילה דרך ארוכה מאוד של הליך תכנוני שסיכוייו לא ברורים.

כל הטיעון הנרחב לגבי הכשרה עתידית של הבינוי - אינו רלבנטי לבקשה דנן.

אף אין בבקשה דנן כל טיעון לגבי פסלות מתן הצו מושא הבקשה. לא למותר לציין כי לבקשה צורפה התראה אשר מלמדת שהיו בידי המבקש ארכה ושהות לשם בחינת ההליך שבסופו ניתן הצו ואף בחינת מצבו המשפטי.

קובע סעיף 229 לחוק: "לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.".

הואיל וברור מהבקשה שאין בפי המבקש טענות העומדות באיזה מדרישות סעיף 229 לחוק, אני דוחה את הבקשה.