ועדה מקומית לתכנון מורדות הכרמל נ' יחיא ואח'

בפני בקשה מוסכמת למתן צו הריסה ללא הרשעה וזאת לפי סעיף 212 ו – 213 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965(להלן: "חוק התכנון והבניה"). עוד מבוקש כי להרשות ולהסמיך את המבקשת לבצע את צו ההריסה, ובכלל זה להסמיכה להרוס, לפרק ולסלק את המבנה על כל חלקיו וזאת היה והמשיבים לא יבצעו את צו ההריסה. כמו כן מבוקש להרשות ולהסמיך את המבקשת לגבות את הוצאות הביצוע היה והמשיבים לא יבצעו בעצמם את ההריסה המוסכמת והיה והמשיבה תיאלץ לעשות כן מכוח הצו.

מנימוקי הבקשה עולה כי ביום 31.10.16 נתגלה על ידי מפקח המבקשת, כי במקרקעין הידועים כגוש 11145, חלקה 197, מגרש 61-1, ברחוב החצב 25, ביציאה מדירה מספר 12 לחצר צמודה לה בישוב רכסים (להלן: "המקרקעין"), בוצעו עבודות בניה ללא היתר כדין בכוללות בניית תוספת לדירת מגורים בשטח של 26.25 מ"ר, הבנויה מלוחות פאנל מבודד (להלן: "המבנה"). המקרקעין מצויים במרחב התכנון של המבקשת ועל המקרקעין חלות הוראות תכנית מכ/מק 763 אשר מכוחן לא ניתן להכשיר את המבנה נשוא הבקשה, אלא בכפוף לעריכת תכנית מפורטת אשר תשנה, בין השאר, את קווי הבניין ותוסיף אחוזי בנייה.

בום 2.11.16 נחקרו המשיבים תחת אזהרה ובמסגרת חקירתם הודו בביצוע עבודות בניית המבנה ללא היתר וזאת במהלך חודש ספטמבר 2016 וכן בשימוש בו לצרכי מגורים, דבר אשר מהווה עבירה בהתאם להוראות סעיף 204(א) לחוק.

המסגרת חקירתם מסרו המשיבים כי את המבנה נאלצו לבנות לצרכי מגורי בנם הפעוט אשר חלה במחלת הלוקמיה וזאת בעצת רופאיו. לטענת המשיבים בנם הפעוט אינו יכול להתגורר עם אחיו וזאת נוכח החשש להידבקותו במחלות שעה שמערכת החיסון שלו רעועה.

לבקשת המבקשת, המציאו המשיבים, אישור מיום 16.3.17 מאת הרופאה המטפלת אשר בבית החולים רפופורט לילדים ומהעובדת הסוציאלית, התומך בטענת המשיבים.

נוכח הנסיבות החריגות, מצא התובע מטעם המבקשת, באישור המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, כי אין אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום, הרשעת המשיבים והטלת עונשים עליהם, אלא ניתן בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, מבלי שהדבר יהווה תקדים ביחס לתיקים אחרים, להסתפק במתו צו הריסה ללא הרשעה בהתאם להוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבניה.

המשיבים הסכימו לבקשה וחתמו עליה בפני ב"כ המבקשת בנוכחות מנהל הפיקוח אצל המבקשת וזאת במסגרת 2 ישיבות שהתקיימו עימם והוסברה להם משמעות צו הריסה ללא הרשעה וחובתם לבצע את הצו וכי זכותה של המבקשת לבצע את הצו היה והמשיבים לא יבצעו אותו ומשמעות אי ביצוע צו והעובדת האפשרות להעמדתם לדין בגין עבירה של אי קיום צו.

כעולה מהבקשה, המשיבים מתחייבים להמציא למנהל הפיקוח אצל המבקשת, כל 6 חודשים ממועד ההסכמה, אישור בכתב מאת הרופאה המטפלת בבית החולים בדבר מצבו הרפואי של בנם הפעוט תוך התייחסות ספציפית לשאלת ההכרח בהמשך שהייתו בחדר סטרילי.

בטרם תינתן החלטתי הסופית, הפניתי שאלה לצדדים בדבר הצורך לקיים דיון במעמד הצדדים וב"כ המבקשת השיב כי לאחר פנייתו למשיבים והבהרת תוכן ההחלטה, המשיב 1 השיב לב"כ המבקשת כי אינו מבקש לקיים דיון בבקשה המוסכמת ואף העביר הסכמתו בכתב.

אשר על כן ונוכח נימוקי הבקשה אני מורה על מתן צו להריסה ללא הרשעה לפי סעיף 212 ו- 213 לחוק התכנון והבניה, להריסת המבנה כהגדרתו בבקשה, אשר במקרקעין הידועים כגוש 11145, חלקה 197, מגרש 61-1 רחוב החצב 25 ביציאה מדירה מספר 12 לחצר הצמודה לה בישוב רכסים.

אני מתירה למסמיכה את המבקשת לבצע את צו ההריסה ולהרוס, לפרק ולסלק את המבנה על כלל חלקיו וזאת היה והמשיבים לא יבצעו בעצמם את ההריסה כמפורט בצו זה.

בנוסף, אני מסמיכה את המבקשת לגבות את הוצאות ביצוע הצו היה והמשיבים לא יבצעו בעצמם את ההריסה המוסכמת והיה והמשיבה תאלץ לעשות.