פסק דין
כללי
זו תביעה כספית ובגין ליקויי בניה ע"ס 60,172 ₪, נדרש פיצוי בגין הליקויים, בגין ירידת ערך על פי חוות דעת שמאי, בגין עלויות חוות דעת, ונזק שאינו ממוני. טענות הצדדים יפורטו בהמשך לפרק דיון, וסיכומי הצדדים.
דיון
בהמשך לחוות הדעת לעניין ליקויים וירידת ערך מטעם התובעים, בית המשפט מינה בתחילת הדיון מומחה מטעמו, לבדיקת השאלות שבמחלוקת את המהנדס גיל רפאל שמסר חוות דעת מומחה ביום 2/3/11. בעקבות קבלת חוות הדעת התקיימו שני קדמי משפט, בהם היו הצדדים קרובים להסכמה לפסיקה לפי סעיף 79 א' לחוק, ומבלי לפגוע בשום טענה ועל מנת לחסוך בזמן והוצאות נוספים, בסופו של דבר, העניין לא הסתייע, ובהתאם להסכמה אחרונה, הוריתי ביום 4/11/12, כי יינתן בתיק פסק דין בדרך הרגילה, ועל פי כלל החומר שבתיק, ולאחר שמיעת סיכומים קצרה בע"פ.
בהתאם באי כוח הצדדים, סיכמו הטענות כדלקמן:
ב"כ התובע, מציין כי ממועד מסירת הדירה ב15/1/08, ולאחר שנרכשה בסמוך מן הנתבעת כדירה חדשה, ב11/07, התגלו בדירה הליקויים, ונעשו פניות ודרישות לתיקון, תוך הפניה לנספחי התביעה. הנתבעת משכה זמן, והשיבה שיש להמתין עד סוף שנת הבדק, לאחריה, למעשה התעלמה מהפניות, כאשר מדובר בתובעים שהינם אנשים פשוטים, נטען שצורפו לתביעה חוות דעת מתאימות שהוכיחו את הנטען בה, ועל פי מומחי התובעים. קיימת אחריות הנתבעת המוכר, לפי חוק המכר דירות, ולמעשה כל ההליך והוצאותיו נכפו על התובעים, עקב התעלמות הנתבעת מבקשות חוזרות ונשנות לתקן ליקויים.
נטען כי האמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט מר גיל מקובלת, אף צד לא ביקש הבהרות או חקירת המומחה, ומשכך, יש לאשר קביעתו לגבי הליקויים בסך כולל של 8,068 ₪ שכולל כבר מע"מ, ותוספת פיקוח. לכך יש להוסיף, סכומי אגרה, עלויות מומחים, ונזק שאינו ממוני, סה"כ 8,498 ₪, והוצאות משפט. נטען שההליכים התארכו בשל התנהגותה הנלוזה של הנתבעת, הובא לידיעת בית המשפט שקיימים פסקי דין חלוטים כנגד אותה נתבעת, ובאותו בניין ואינם מקוימים מטעמים של הפסקת פעילות, מה שמצביע על טיעון נעדר תום לב, וקונקרטיות בקשר לשאלת מיצוי הליכי תיקון , עניין שהנתבעת מתנגדת לו, ולמעשה מדובר בדפוס של התפרקות מאחריות וביחס להוראות חוק שהן קוגנטיות, וככל שהיה ויתור כנטען, אינו תקף, באשר מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד.
ב"כ הנתבעת טוען שמדובר בנסיון קלאסי לסילוף עובדות, עניין שהתברר עם ביקור מומחה בית המשפט במקום, כך למשל התובעים העלימו עובדת ביצוע שיפוץ מטעמם, עם קבלת הדירה, שכלל שבירת קירות ועבודות משמעותיות, סכומי התביעה נופחו ונטולי אחיזה לגבי חלק גדול מן הליקויים הנטענים, ולמעשה, כוונתם האמיתית של התובעים, לא היתה מעולם לבצע תיקון, אלא לזכות בפיצוי כספי שאינו מגיע. נטען כי הדירה לא נרכשה על הנייר, ובגדר תוכנית, אלא נרכשה כדירה חדשה שבנייתה הסתיימה, וכאשר התובעים ביקרו בדירה, בטרם הרכישה, ואישרו בהסכם שמתאימה וראויה לצרכיהם. נטען כי נערך פרוטוקול מסירה ביום 6/1/08, שלא צוין בו כל ליקוי, למעט 3 מ' קרמיקה במטבח, וכאשר לפרוטוקול המסירה משמעות משפטית חשובה, נוכח התניות בהסכם המכר לעניין תיקון ליקויים. נטען שהפניות הרבות הנטענות על ידי התובעים, הינן לכל היותר, שתי פניות מאוחרות למועד שקבוע בהסכם ולמעלה משנה, לאחר פרוטוקול המסירה, מ- 8/09 ומ1/10 ,וכאשר מרבית הליקויים הנטענים, הינם חיצוניים וגלויים לעין. נטען שלא הוכח קיומם של ליקויים שבאחריות הנתבעת או לפי חוק המכר, ושלא הורם הנטל על ידי התובעים לאחריות הנתבעת לליקויים הספורים שנמצאו על ידי המומחה. חוות דעת המומחה מר גיל, מקובלת גם על הנתבעת, בכפוף לכפירתה הספציפית באחריות גם לגבי ליקוי שמצא. נטען שלמעשה, לא ניתנה הזדמנות אמיתית לתיקון בפועל של ליקויים בודדים, תוך הפניה לסעיפי חוות הדעת בעניין, נטען שאין רלוונטיות להליכי ביצוע בתיק אחר ויש להתעלם מהטיעון בעניין, נטען שהתביעה בלתי מבוססת, חסרת תום לב והגינות, יש לדחותה ולחייב בהוצאות הנתבעת כולל עלות מומחה בית המשפט.
לאחר עיון בחומר שבתיק וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה ואלו נימוקי:
לבחינת הליקויים מינה בית המשפט את המומחה רפאל גיל- מהנדס , שערך ביקור בדירת התובעים בעת ביקורו נכחו במקום התובע, המומחה מטעמו, וב"כ הנתבעת.
בית המשפט ייטה בדרך כלל לקבל את ממצאי המומחה מטעמו , גם אם אינו בגדר מומחה מוסכם, אלא אם נמצאו נימוקים כבדי משקל ונסיבות חריגות לסטות מהם , בהקשר זה, ראה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח' (פורסם בנבו , ניתן ביום 23.4.90), " משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת . אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן "
ב"כ הצדדים סבורים שיש לאמץ את ממצאיו, יחד עם זאת, ב"כ הנתבעת כופר באחריות גם לגבי מקצת הליקויים שנמצאו.
מומחה בית המשפט לא נחקר על ממצאי חוות דעתו ולא נתבקשו שאלות הבהרה, ממצאיו לא נסתרו, ולטעמי חוו"ד נמצאה מהימנה, אובייקטיבית וסבירה.
מעיון בחוו"ד, עולה כי המומחה התייחס לליקויים שתוקנו, אולם קובע שלא ניתן לדעת אם אכן היה ליקוי (פרק ריצוף ס' 1, 6) ומשכך לא נקבע פיצוי בעניין , ואני מקבל את קביעתו בעניין .
לגבי הליקויים שיכולים היו להיגרם מעבודות השיפוץ העצמי שעשו התובעים בדירתם, המומחה מטיל את האחריות בעניין על התובעים (פרק ריצוף ס' 3, 4, ופרק עבודות טיח פנים), ואני מקבל את קביעתו בעניין.
לגבי הליקויים שבוטלו ע"י התובע, או שהתובע והמומחה מטעמו לא ידעו להצביע עליהם בעת הביקור, לא נקבע לגביהם פיצוי , וטענות התובעים בעניין נדחות.
לגבי הליקויים כגון: כתמים בדלתות הפנים שנאמד בסך 1,800 ₪, וכן מפסקים לא תקינים, המומחה ציין שלא ניתן לקבוע מה/מי גרם לאותם ליקויים, ולא ניתן לדעת מה היה בעת הכניסה לדירה. אני סבור כי התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה ביחס לליקויים אלו, לא הוכח שקיבלו את הדירה יחד עם ליקויים אלה , ונוכח פרוטוקול המסירה מיום 6.1.08, ומשכך התביעה בעניין נדחית. כן הטענה לבעיה באקוסטיקה לא הוכחה כדבעי, ומשכך נדחית.
המומחה קבע כי יש לדחות את הטענות בעניין ליקוי הבניה, הקשור לסטייה בקיר, ובדק בעת ביקורו במקום, יחד עם מומחה התובעים, כי מדובר בסטייה מותרת, ומשכך הטענה בדבר ירידת ערך נדחית.
לגבי יתר הליקויים, אותם אישר המומחה וקבע פיצוי בגינם, אני מקבל את קביעותיו בענין. יצויין שב"כ הנתבעת בסיכומיו, חולק על קביעות המומחה לגבי אותם ליקויים, וטוען שהתובעים לא הרימו את נטל ההוכחה בעניין. אני סבור שיש לדחות הטענות. כאמור, המומחה לא נחקר על חוו"ד, לא נשלחו אליו שאלות הבהרה, והגם שמדובר בליקוייים חיצוניים ושלא צוינו בפרוטוקול המסירה מיום 6.1.08, התייחס המומחה באופן פרטני לגבי כל ליקוי שמצא, תוך התייחסות לשיפוץ העצמי שביצעו התובעים במקום, וממצאיו לא נסתרו. יחד עם זאת, אני סבור כי ניתן היה לגלות חלק מהליקויים, רק ע"י מומחה, בעין מקצועית, ולא ע"י רוכש דירה סביר.