אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.ש. שניר בע"מ נ' הדר אלעד ואח'

א.ש. שניר בע"מ נ' הדר אלעד ואח'

תאריך פרסום : 08/04/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
165337-09,165337 .1-09
07/04/2010
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
רונן מילרד
הנתבע:
1. א.ש. שניר בע"מ
2. אלעד הדר
3. הכספת ש.ע.ב.ח. בע"מ

החלטה

לפני בקשה לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולפי סעיף 353(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

עניינן של התביעות בתמצית

המשיבה 1 הגישה תביעה כספית נגד המשיבים 2 ו-3 וכן כנגד המבקש, לתשלום 48,135 ₪, בגין המחאות בסכום הנ"ל, אשר הועברו על ידה למשיבים 2 ו-3 לצורך גבייה ואשר לא נגבו ואף לא הוחזרו למשיבה 1 חרף פניות חוזרות ונשנות. המשיבים 2 ו-3 הגישו הודעת צד ג' נגד המבקש וטוענים, בין היתר, כי ההמחאות נמסרו למבקש, אשר אמור היה לפתוח תיקי הוצל"פ לגביית ההמחאות עבורה. המבקש טוען, בין היתר, כי מעולם לא קיבל לידיו את ההמחאות נשוא התביעה וכי מכל מקום, מאז אוקטובר 2007, אין קשר בינם ולבין המבקש וכל המסמכים שהיו במשרדו בקשר לעניינים אחרים שטיפל בהם עבור המשיבה 3, ואשר שייכים לה, הוחזרו לה, כעולה מאישור המשיבה 3 עצמה אשר ניתנה בכתב וצורפה לכתב הגנתו.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי המשיבים 2 ו-3 הצהירו בהליכים אחרים בבית המשפט המחוזי בירושלים, כי מצבם הכלכלי לא אפשר להם לשלם את האגרה במלואה. המבקש טוען כי סיכויי התביעה, כמו גם ההודעה לצד ג', הנם קלושים. לגבי המשיבות 1 ו-3, חל סעיף 353(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999, והכלל הנו כי יש לחייב חברה בע"מ בהפקדת ערובה, אלא אם הוכח אחרת. לגבי המשיב 2, רשאי בית המשפט, אם נראה לו הדבר, לחייב בעל דין בהפקדת ערובה, אם מתרשם בית המשפט כי סיכויי התביעה נמוכים וכי יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו בתם המשפט. לטענת המבקש, מתקיימים שני התנאים הנזכרים לעיל. המבקש עותר להפקדת 25,000 ש"ח.

המשיבה 1 טוענת כי תנאי הכרחי יחיד לגבי חברה בע"מ, הנו יכולתה לשלם את ההוצאות. המשיבה 1 טוענת כי הנה חברה פעילה ורווחית, העוסקת ביבוא ובשיווק אביזרי רכב וכי הנה בעלת הון עצמי חיובי. לתגובה צורף אישור רו"ח מיום 17.11.09, כי החברה הנה פעילה ובעלת הון עצמי חיובי. לפיכך, יש לדחות, לטעמה של המשיבה 1, את הבקשה.

המשיבים 2 ו-3 טוענים כי לא צורף תצהיר לבקשה ועל כן דינה להידחות ולו בשל כך. המשיבים 2 ו-3 אינם תובעים, אלא נתבעים וגם בשל כך דין הבקשה להידחות. הסיכויים לקבלת הודעת צד ג' גבוהים, שכן המבקש מודה כי עבד כעורך דין עבור המשיבים 2 ו-3. המשיבה 3 הנה אמנם חסרת נכסי נדל"ן או נכסים אחרים עתירי ממון, אולם הנה פעילה, סולבנטית, אין לה חובות או עיקולים או שעבודים ומעולם לא קרה שלא עמדה בתשלום חובותיה.

דיון

המסגרת הנורמטיבית

המסגרת המשפטית בנושא הפקדת ערובה להוצאות במקרה של חברה בע"מ, סוכמה בבש"א (י-ם) 5517/07 מדינת ישראל הנהלת בתי הדין הרבניים נ' באמונה חברה לניהול נאמנויות והקדשות בע"מ (פורסם בנבו) וכך נאמר שם:

"הדין מבחין בין תובע פרטי, בשר ודם, לבין חברה. במובחן מתובע יחיד שאינו מאוגד, קבע המחוקק הסדר ספציפי לחיובה של חברה תובעת. הוראת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999, שהוסף בתיקון מס 3 לחוק מיום 17.3.05, קובע כדלקמן:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

טרם חוקק סעיף זה, קבעה פקודת החברות בהוראת סעיף 232, כי מקום שתובעת היא חברה מוגבלת, וקיים יסוד להניח כי לא תוכל לשלם את הוצאות הנתבעת, אם זו תזכה בדין, רשאי בית-המשפט להורות שהחברה תפקיד ערובה מספקת לתשלומן. סעיף זה פורש בפסיקה כמקים חזקה, לפיה יש לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם בנסיבות העניין קיימים טעמים לסתור (ר': רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647), וכן ר' רע"א 3274/92 סרוסי נ. י.ע.ף קידום מכירות בע"מ, פ"ד מ"ז (2) 192, רע"א 5088/96 STOOMHAMER נ' שגב ואח' פ"ד נ(3) 471.

לאחר ביטול סעיף 232 לפקודת החברות, נתגלעה מחלוקת בפסיקה בשאלה האם החזקה מוסיפה לחול (ר': כב' השופט ריבלין ברע"א 6066/00 אעדילי ואח' נ' סלקום, לא פורסם, ומנגד, החלטת כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' יניב, פ"ד נד(2) 845). ואולם, חקיקתו של סעיף 353א לחוק החברות באה במטרה לקבוע את המשך תחולתו של הדין המיוחד בדבר חיובה של חברה בע"מ הנמצאת במצב כלכלי קשה, בערובה להבטחת הוצאות הנתבע. בדברי הצעת התיקון לחוק החברות נאמר: "מוצע להחזיר לחוק את סעיף 232 לפקודת החברות כדי להבהיר כי לא הייתה כל כוונה לשנות מן הפסיקה לפיה הוחלו כללים מיוחדים בכל הקשור לחיובה של חברה תובעת, במתן ערובה להוצאות הנתבע" (ה"ח 3132, עמ' 638).

דברי הסבר אלה התייחסו להצעת סעיף בנוסח שונה מעט ממה שהתקבל לבסוף בסעיף 353א. נוסחו המקורי של הסעיף המוצע ביקש לקבוע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ומצא בית המשפט יסוד להניח כי החברה לא תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, רשאי הוא להורות שהחברה תיתן ערובה מספקת לתשלומן ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה". ההבדל בין הנוסח המוצע לבין הנוסח הסופי שהתקבל מלמד על שיקול הדעת במקרה שבו החברה הוכיחה כי קיימת לה היכולת הכלכלית לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. נראה כי המחוקק לא התכוון לשנות מהתכליות העומדות בבסיס הסמכות החוקית לחייב בעל דין במתן ערובה, והן: השאיפה למנוע תביעות סרק, והרצון להבטיח את יכולתו של הנתבע לגבות את הוצאותיו במידה שיזכה בדין (ר': עניין אויקל, לעיל; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז(3) 846; בש"א (חי') 6191/04 Polska Zeluga Morska נ' החברה לנאמנות של בנק איגוד בע"מ, פ"ד מחוזיים, תשס"ד (2) 193).

מן המקובץ לעיל עולה כי, התנאי היחיד לחיובה של חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנו חוסר יכולתה של החברה לשלם את ההוצאות. הנטל לסתור את הצורך בהפקדת ערובה מוטל על החברה, אשר לה המידע הרלבנטי על מצבה הכלכלי (ר': בש"א (י-ם) 1327/06 מדינת ישראל נ' עתיר, לא פורסם). יודגש, כי מדובר בדיון מיוחד החל על חברות ללא זיקה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, החל על חיובו של תובע שאינו חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות (לעניין הטעם באבחנה שבין תאגיד לבין אדם בשר ודם, ר' ההחלטה בבש"א 5922/01 אליהו ואורית מוזס ואח' נ. צבי ועדה שמואלי ואח', כב' השופט צ' זילברטל, פסקה 3 להחלטה).

יחד עם זאת, נאמר כי:

"המחוקק הותיר בידי בית-המשפט שיקול דעת רחב. בית-המשפט יכול להורות לחברה להמציא ערובה, אלא אם נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת, או כאשר החברה מוכיחה כי יש לה יכולת לשלם לנתבע את הוצאותיו אם תידחה התביעה. לפיכך, על בית-המשפט לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולאזן בין זכותו החוקתית של התובע לפנות לערכאות ולממש את זכויותיו, לבין זכותו של הנתבע לגבות את הוצאותיו במידה שתידחה התביעה, תוך שהוא משווה לנגד עיניו את התכליות העומדות בבסיס חיוב זה. יודגש כי הנטל לסתור את החזקה מוטל על שכם החברה התובעת".

כמו כן, יצוין כי אין כל מניעה מלהורות על הפקדת ערובה להוצאות במסגרת תביעה המוגשת בהודעת צד ג', כפי שנקבע בבשא (ת"א) 12182/09 מורביקו אוברסיס בע"מ נ' ז. גולדמן אינטרנשיונל טרייד בע"מ (פורסם בנבו):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ