אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.ק. נ' מ.ע.ק.

א.ק. נ' מ.ע.ק.

תאריך פרסום : 03/01/2021 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
11845-03-20
15/12/2020
בפני השופט:
ארז שני

- נגד -
המבקשת:
א. ק.
עו"ד חיים מלול
המשיב:
מ. ע. ק.
עו"ד אלברט רפאלוב
 

האפוטרופא לדין לקטינים – עורכת דין סיגל יוריסטה-עצמון

 

פסק דין 

ביום 05.03.2020 הניחה לפניי אם תובענה למשמורת ולקביעת זמני שהות בילדיהם של הצדדים: האחד כבן 14 שנה; האחרת, כבר מלאו לה 8 שנים.

 

כתב התביעה הינו קצר ומסתיים בסעיף 16, בבקשתה של האם כי בית המשפט יקבע לא רק את המשמורת בידה, אלא אף כי לא ניתן יהא לכפות על הילדים להיפגש עם אביהם בניגוד לרצונם, במידה ואינם מעוניינים.

 

אמירה כגון דא כמו "מדליקה נורת אזהרה גדולה ובוהקת".

צריך להבין כי אחד התירוצים הנפוצים בפי הורה מנכר, היא האמירה בה מפטיר עצמו ההורה המנכר מאחריות ואומר: "זה לא אני. ילד בן 8 או בן 14 רשאי לומר כי אינו רוצה ואילו אני, ההורה האחראי והעיקרי, "אתחבא" לי מאחורי גבו הקטן של הקטין", כך שבית המשפט ימצא עצמו בעימות מול קטין ולא אל מול האחראי האמיתי, במקרה זה האם.

 

אין מחלוקת כי לעת הזו ביתם העיקרי של הקטינים הינו אצל האם וכי תנאי מגוריו הנוכחיים של האב אינם יכולים אפילו להוות תחרות או אפשרות ראויה לעניין המשמורת.

 

ביום 24.05.2020 באו הצדדים לפניי לראשונה, דנו באשר דנו וכבר אז לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי אין מדובר בשני הורים אלא בשני "מחנות": ב"מחנה" אחד נמצא האב ובמחנה האחר, בבחינת "כלים שלובים" ו"ברית" נמצאות האם ואמו של האב.

אם אומר כי שתי האחרונות אינן אוהבות את האב במיוחד, הרי אני משתמש בלשון המעטה.

 

כך או אחרת, כאן אולי הזמן לומר כי מצדה של הבת עלו טענות כנגד מי מחבריו של האב וטענות אלה בבדיקה. האב הסכים וכך הוריתי, כי הקטינים לא ייפגשו עם אותו חבר – הוראה זו תעמוד בתוקפה, למען הסר כל ספק, גם מעתה ולהבא.

 

אומר, כי ילדים אשר הלחץ עליהם גדול וזה המקרה כאן, גם יכול ויש להם צרכים מיוחדים, זקוקים ליציבות וקביעות. במילים אחרות: הותרת האפשרות בידי כל אחד מן ההורים להתחיל ולהתווכח מתי כן ומתי לא, היא איננה רעיון טוב.

 

אגב החלטתי שם קבעתי גם אני, כי האם חבְרה אל אמו של האב וקשה לדעת מי "גורר" את מי אל תוך הסכסוך – האם את הסבתא או הסבתא את האם.

 

אין ויכוח גם היום כי אותה סבתא הינה משמעותית בחיי הילדים, יכול והיא בבחינת המשגיחה והמטפלת העיקרית בילדים, והרי לך סבך אשר אינו משמש לטובת העניין.

 

באותה החלטה אשר ניתנה גם כתבתי כי הסברי האם על כך שביקורי הקטינה אצל האב פוגעים בלימודיה, כי הבן אינו רוצה לראות את אביו כלל וכי כל אלה הם בבחינת מה שהגדרתי: "סממנים מובהקים לרצונה של האם בניתוק הקשר בין האב לבין ילדיו", כך כתבתי.

 

משכך קבעתי מפגשים אגב אותה החלטה, בימים ב' ו- ד' למספר שעות, כן בסוף שבוע ואף נתתי סמכויות לפקידת הסעד.

 

ביום 20.10.2020 שבו הצדדים ובאו לפניי. הפעם ומשהתקשיתי לקבל תסקיר משירותי הרווחה, כבר מצאתי עצמי נאלץ להורות על משמורת משותפת בין ההורים שעה שהאם לא נרתמה לחידוש הקשר בין הילדים לבין האב, היא הסבירה כי האב אלים, כי הילדים לא רוצים בו, טרחה להיות בקשר עם הילדים בשעת הביקורים כדי להיות "נוכחת", ניסתה לפתות את הקטינים להפסיק את הביקורים (וראה שם, עמוד 19).

 

נחה דעתי כבר אז, כפי שכתבתי, וכך אני משיב לעורך דין אלול היום – כי האם חותרת וממשיכה לחתור להכבדה ככל יכולתה על הקשר שבין האב לבין הילדים.

 

אולי כדאי לומר שוב – כשאנו קובעים משמורת משותפת, אזי ברוב המקרים מדובר ביחסים טובים בין ההורים, יחסים של כיבוד הדדי ושל תקשורת. אלא שהכלי של משמורת משותפת הינו כלי המשמש אף את בית המשפט שעה שקיים חשש כבד כי לא תיקבע המשמורת המשותפת ואז יצליח אחד ההורים "להכחיד" את דמותו ההורית של ההורה האחר.

 

נאלצתי לא רק לקבוע משמורת משותפת, אלא אף לקבוע סנקציות, במידה והאם לא תדאג לקיום הביקורים.

 

מסתבר, כי החלטותיי לעניין שירותי הרווחה סוף-סוף הניבו (ביום 14.12.2020) תסקיר, אשר למעשה עם המלצותיו מסכימים הצדדים, למרות שלא הסכימו לו אל מול שירותי הרווחה ואל מול האפוטרופא לדין (שאת דעתה אני מכבד) ואף היא נתנה ברכתה להמלצות שבתסקיר.

 

על-פי האמור בתסקיר, הקשרים המורכבים שבין האב לבין אמו (זו התומכת במרץ באם הקטינים) לא אתמול ולא שלשום החלו. הבעיות נוצרו, כנראה, עוד על רקע גירושיה של הסבתא מאביו של האב ומסתבר כי אותה מסכת "תרעלה" ישנה ממשיכה ו"מרעילה" אף את יחסי הדור הבא.

 

על-פי האמור בתסקיר האב אינו כופר בכך שהאם אוהבת את הילדים, חפצה בטובתם, כי אמו טיפלה בשני הילדים משך שנים ארוכות והדברים מתאשרים אף על-ידי האפוטרופא לדין.

אלא שפרוץ הסכסוך בין הצדדים, אם תרצה עוד בשנת 2019, אינו טעם וסיבה להפוך את הילדים "כלי משחק על לוח" הסכסוך.

סכסוכים כספיים לחוד, טינות זוגיות לחוד וצורכיהם של הילדים להיות בקשר טוב עם שני הוריהם לחוד.

 

כאמור בתסקיר, כבר בחודש פברואר 2020 נכנסה ל"תמונה" גם עובדת סוציאלית הפועלת על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה). עתה נוספה לנו "נורת אזהרה" נוספת.

 

נטייתם הטבעית של שירותי הרווחה להמעיט ככל האפשר בהשתלבות עובדת סוציאלית לחוק הנוער ב"תמונה" המשפטית היא בצדק, שכן כאשר נכנסת ל"תמונה" עובדת סוציאלית לחוק הנוער, מתחיל להיות ספק האם הקטינים מטופלים כהלכה.

למעשה, את אותו ספק הטלתי אף אני – ספק אשר הוביל למינוי האפוטרופא לדין.

 

במילים אחרות: נוצר בי ספק האם מי מן ההורים מסוגל לייצג נכוחה את אינטרסי הקטינים.

 

מסתבר כי התלונות בגין אלימות, לאמור כמעט מעין "נשק יום הדין" בסכסוכי ניכור, הן הדדיות.

האם טענה כי האב פגע בקטינה, האב טען כי האם אלימה כלפי הקטינים, שוב האם טענה כי האב אלים כלפי הקטינים ומסתבר שחודש אוקטובר 2019 היה רע במיוחד.

 

כאמור בתסקיר, בחודש ינואר 2020 נערכה לקטינה חקירת ילדים, תוך שהקטינה (כך מספרים שירותי הרווחה) נתנה "כותרות" של אלימות, אך לא הצליחה לפרט את המעשים.

זהו מצב בו אחד ההסברים לו (אך לא היחיד) הוא שאי מי טרח לתדרך את הקטינה מה עליה לומר.

גם אי אפשר לשלול את האפשרות כי הקטינה, מטעמיה, התקשתה לפרט בעניין.

 

הקטינה גם סיפרה כי סבתה משכה לה באוזן, הדגימה את האירוע ופקידת הסעד התרשמה כי דווקא לעניין המשיכה באוזן על-ידי הסבתא, מדובר בטענה אותנטית.

 

שירותי הרווחה תיארו את הילדים כמבולבלים וקבעו במפורש כי הסבתא מעבירה לילדים מסרים נגד האב, מה שמבלבל אותם עוד יותר; כי הסבתא משמשת כ"עדה" לדברי האם כנגד האב ולהפך.

שירותי הרווחה אף ציינו כי הקטינה טוענת אשר לרעייתו של האב, כאשר זה האחרון טוען כי גם חברה אין לו.

 

אשר לבת אף דיווחו שירותי הרווחה, על-פי בדיקה עם בית הספר, כי נוצר פער לימודי בשל מצבה הרגשי; כי קריאתה אינה מדויקת או שוטפת וכי היא נזקקת לשעות לימוד בסיוע מתנדבת.

הוסף על כך את דיווחי בית הספר אשר לבידוד חברתי וכן עימותים עם ילדי הכיתה עד כדי יחסים פוגעניים בין בני הכיתה לבין הקטינה וקשייה ליצור קשרים חברתיים באופן מותאם גיל, ותמצא כי יש לך קטינה מוחלשת, הזקוקה להרבה יותר תמיכה ממה שהיא מקבלת.

 

דומה שלא יהא עורר כי הקטינה זקוקה לטיפול רגשי והיא זקוקה לו אתמול, לא מחר!

 

שני הצדדים מבקשים ליטול את המשמורת לידיהם. אלא שלי ברור, לעת הזו לפחות, גם מבחינת רצון הקטינים, גם מבחינת מרקם יציבות חייהם וגם מבחינת תנאי המגורים של האב, כי לא בא בחשבון להפוך את האב למשמורן יחיד בקטינים. גם אינני בטוח עד כמה יכול אני לסמוך על הבטחתו של האב כי יצליח לשכנע את הקטינים להעדיף אותו, גם כי יצליח לשמור על הקשר בין הקטינים לבין אמם.

גם רעיונה של האם כי תהא המשמורנית צופן, בעיניי, את החשש כי מה שהיה הוא שיהיה.

 

במילים אחרות: האם והסבתא ימשיכו "להישען" בכל כוחן על-מנת שהקטינים לא יהיו בקשר עם אביהם, ונדמה כי יהא סופם כש"ינצחו".

 

סברו שירותי הרווחה, סברה האפוטרופא לדין ואני מצטרף לדעתם, כי מן הראוי להותיר את המשמורת כמשותפת – כך אני מורה.

 

שירותי הרווחה קבעו אף זמני שהות, כמפורט בתסקיר.

לעת הזו אני מאמץ את האמור בתסקיר ומוסיף כדלהלן:

 

  • היה ותשתכנע האפוטרופא לדין כי האב שכר לו מדור הולם, בו חדר נפרד לקטינים ואין איש זולת בת זוג עתידית של האב אשר הוא מתגורר עמה – ילונו הקטינים לילה אחד בביתו של האב ובמועד עליו תורה האפוטרופא לדין.

 

לינה זו, על-פי הוראת האפוטרופא לדין, יכולה להיות של שני הילדים יחדיו או של כל אחד מהם, על-פי רצונותיו, ביום אחר.

 

  • במדור אשר ישכור האב, ידאג הוא להתקין מחשב עם חיבור אינטרנט פעיל. מסתבר כי עניין זה יכול להסיר מכשול לא פשוט מיחסי האב והבן.

 

ברור לי לחלוטין האמור בתסקיר ולפיו בשלב זה הילדים מתנגדים ללינה בבית אביהם, למרות שכל אחד, בדרכו הסביר כי אוהב הוא לשהות בבית האב, בתנאים מסוימים.

 

תנאי המגורים במקום הנוכחי בו מתגורר האב הם, למצער, משעממים עד לזרא.

למעשה, אמר הבן במפורש לפקידת הסעד, כמתואר בתסקיר: "הבו לי חדר עם מחשב וארצה ללון אצל אבי". לא בקשה גדולה היא, בנסיבות העניין.

 

צריך להבין כי יחסי הורות עם מתבגר כוללים לא רק הצבת סמכות ודרישות, אלא גם משא ומתן, הליכה לקראת מקצת רצונותיו של המתבגר וכו'.

 

ובכלל, צריך האב להבין כי אם ישכור מדור בטווח מרחק סביר מבית מגורי האם, יישמרו לבן קשריו החברתיים ויהיה לו נוח הרבה יותר ללון בבית האב.

 

שמעתי את דברי האב כי בדעתו, כאמור, לשכור מדור מתאים תוך 10 ימים ואני מורה לו לעשות זאת תוך 30 ימים.

 

משהשבנו על שאלת המשמורת וזמני השהות, גם אוסיף ואתן סמכויות לפקידת הסעד אשר במחלקת הרווחה בעיריית חולון, זאת על-פי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לקבוע, לשנות, לצמצם ואף להרחיב את סדרי השהות שבין כל אחד מיחידי ההורים לבין הקטינים.

תוקף המינוי למשך שנה.

 

אגב הפעלת סמכויותיה, לא תהא פקידת הסעד נזקקת להסכמת הצדדים או מי מהם.

 

בטוחני כי האפוטרופא לדין, אשר את מינויה אני מאריך בשנה נוספת, תפעל בתיאום בצוותא עם פקידת הסעד לשם מימוש סמכויותיהן.

 

נותרנו, אפוא, עם שאלת הסבתא ודברי שירותי הרווחה תואמים את דברי האפוטרופא לדין אשר אינם ברורים לי.

 

כותבים שירותי הרווחה: "לאור המעורבות השלילית של הסבתא בסכסוך בין ההורים, תמיכתה באמם כנגד אביהם של הקטינים והעברת מסרים שליליים על בנה לילדיו, שקלנו את האפשרות להמליץ על כך שהילדים לא ישהו עמה ולא יקיימו עמה קשר".

 

במילים אחרות: מן הבחינה המקצועית הקשר של הסבתא עם הילדים והתנהגותה נתפסים בעיני שירותי הרווחה כפוגעני ותורם לבעיה.

 

הבה נרחיב מכאן ונאמר כי מעורבות משפחת מוצא מיטיבה, פיזית ככל שתהא, אינה כוללת את האפשרות לסכסך בין ילדים לבין מי מההורים, לתרום לניכור הורי או להגדיל את המתחים על הקטינים.

 

קטינים נתפסים בעיני הדין כחסרי ישע ומחייבים זהירות מיוחדת.

מי ממשפחת מוצא, המכניס עצמו והופך עצמו לגורם דומיננטי אגב שיפוט בעיני הקטינים, של מי צודק ומי לא צודק וכן תמיכה בניתוק קשר עם אחד ההורים – יכול למצוא עצמו נוהג כמעוול.

 

כתבו שירותי הרווחה כי הילדים עלולים להבין את הפסקת הקשר בין הסבתא לבינם כסיבה נוספת לכעס על האב.

 

במבחן הלוגי קשה לי להבין – הרי יכולנו לומר בקלות, במקרה אחר של הורה מנכר, שהילדים קשורים אליו ולכן אל לנו לטפל בו, כיוון שיכעס הקטין המנוכר עוד יותר על האב.

 

כאשר לכאורה הפכה עצמה הסבתא גורם מפריע, מתערב ומזיק כדי שיקול לנתק את הקשר בינה לבין הקטינים, אי אפשר שלא לעשות דבר.

 

נכון, הסבתא אינה צד להליך; נכון, אם יידרש סעד חמור או למעשה כל סעד אחר כנגד הסבתא, יצטרך האב לפנות בהליך אחר.

 

אלא שכאן המקום להעביר את המסר של שירותי הרווחה, האומרים, כאמור, בתמיכת האפוטרופא לדין: "אנו מבקשים להעביר לסבתא מסר חד משמעי, כי עליה להפסיק מעורבותה בסכסוך בין ההורים ולחדול מהעברת מסרים שליליים לילדים על אביהם".

 

למקרא הדברים התנדב עורך דין אלול, בא כוח האם, להסביר את הדברים לסבתא.

 

המסר הוא פשוט – תפגע הסבתא בעתיד, במעשה או במחדל, בקשר שבין הקטינים לבין אביהם – עשויה היא למצוא עצמה בפני הפרת הוראתי כי עליה לחדול מכך, לאמור הפרת הוראה חוקית, שכן בכל מקרה הוראות הדין אינן מאפשרות לסבתא לנהוג כפי שהיא נוהגת.

 

המסר החד משמעי נדמה לי גלום כבר בפסק דיני זה – לאמור, אם לא תחדל הסבתא ממעשיה, תהא היא בבחינת מעוול, על המשמעויות האזרחיות ואולי אף העונשיות הטמונות בכך.

 

כותבים שירותי הרווחה כי הקונפליקט בין ההורים הוא בעצימות גבוהה, אגב מעורבות הילדים וחשיפתם לסכסוך וכי שני ההורים אף הם חוטאים בהעברת מסרים שליליים, כאילו היו שני הילדים "כדורי משחק" בידיהם, בתיעובם ושנאתם ההדדית של ההורים.

אשר אמרתי לעיל אודות הסבתא, העוולות וכן הלאה נכון גם לעניין זה.

 

ילדים אינם כלי תקשורת או כלי לשם קבלת חוות דעת שליליות על ההורה האחר.

 

כאשר כבר קיימת נוכחות פקידת הסעד לחוק הנוער (טיפול והשגחה), מוטב להורים כי ייזהרו שבעתיים, שמא יסבור מי שיסבור, בסופו של יום, כי איש מהם אינו מיטיב דיו.

 

סוף דבר:

שקלתי גם את שאלת ההוצאות, תוך שברור לי כי בפרשה שלפניי איש אינו "צדיק גמור".

מי תרמה יותר למצב אשר נוצר, מי תרם פחות למצב אשר נוצר – שני ההורים בבחינת חוטאים הם לילדיהם.

 

מאמין גדול אני ביכולתו של אדם באשר הוא אדם, לעשות "הערכת מצב" מחדש, להבין כי אינו עבדו של העבר, כי הוא וילדיו ניצבים בפני סיכון וכי מוטב ממחר לנהוג אחרת.

 

בחרתי, אפוא, שלא לעשות צו להוצאות, אך מזהיר אני את הצדדים – רחמיו של בית המשפט לעולם נתונים קודם לילדים, אגב מבט על הנזק הנגרם להם, ורק לאחר מכן להורים.

 

אני מתיר פרסום החלטתי זו ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים. 

 

המזכירות תסגור התיק.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ט כסלו תשפ"א, 15/12/2020 במעמד הנוכחים.

 

 

ארז שני, שופט

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ