א.צ. מיטב מערכות כלליות בע"מ נ' עיריית ראשון לציון ואח'

החלטה

עיינתי בבקשת המבקשת (המשיבה 2 בעתירה) לחיוב המשיבה 1 (להלן: "העותרת") בהפקדת ערובה להוצאות.

אני יוצא מנקודת הנחה כי ניתן לחייב חברה שהגישה עתירה מינהלית בהפקדת ערובה להוצאות המשיבים, במיוחד כשעסקינן בעתירה בעניין מכרז (ר' עת"מ (י-ם) 227/10 (11.4.10).

מקובל עלי גם כי לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, מוטל הנטל על החברה התובעת להראות כי יש לה יכולת כלכלית לשלם הוצאות שייפסקו, ככל שייפסקו נגדה. בנטל זה עמדה העותרת באופן חלקי בלבד. היא הראתה כי היא מנהלת חשבון בנק ביתרות זכות, אך חשבון אחר שלה מוגבל עד מאי 2014, גם אם הגיעה להסדר עם הבנק בעניין זה.

כמו כן הראתה דוח גיול חובות ודוח הזמנות לפיו צפויה היא מבחינה תזרימית לקבל כספים רבים בחודשים הקרובים, אך במכלול, לא הרימה עד תום את הנטל המוטל עליה להוכיח כי תוכל במידה רבה של סבירות לשלם את ההוצאות שייפסקו נגדה, ככל שייפסקו.

בכך לא נשלמת מלאכת הבדיקה ויש לבחון עוד האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בהפקדת ערובה להוצאות [רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09)], ובמישור זה ומבלי להעמיק בסיכויי הערעור שאינם כה קלושים לכאורה, הרי נסיבות המקרה, האמור לעיל לגבי יכולתה הכלכלית של החברה, האיחור בהגשת הבקשה רק מספר חודשים לאחר הגשת העתירה, וכן הרצון לאפשר את זכות הגישה לערכאות, מצאתי כי יש לחייב את העותרת במתן ערובה מידתית, בדמות ערבות של בעל מניותיה מר צפניה הלוי לשלם הוצאות שייפסקו נגד העותרת, ככל שייפסקו, לטובת המשיבה 2 בעתירה, וזאת עד לסך של 20,000 ש"ח.

יש להמציא את הערבות הנ"ל לתיק בית המשפט עד ליום 24.10.13, שאם לא כן תידחה העתירה.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.