א.נ. ריאן ובניו - יבוא ושיווק בע"מ נ' עיאשה

החלטה

1. לפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי ביום 11.1.12.

2. התובעת ( להלן: המשיבה) הגישה נגד הנתבע ( להלן: המבקש) תביעה לסכום קצוב על הסך של 19,253 ₪, בגין יתרת חוב שלא שולמה ע"י המבקש עבור סחורה שסופקה לו ע"י המשיבה ( להלן: החוב).

3. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן, אשר נתקבלה בהחלטתו של כב' הרשם אורי אוחיון מיום 7.8.11. במסגרת אותה בקשה, הודה המבקש בסכום החוב , אלא שלטענתו הוא ביצע עבודות שונות עבור המשיבה בסכום העולה על סכום התביעה, תוך הסכמה לקיזוז אותו סכום, ולכן הוא אינו חייב דבר למשיבה.

4. בפרוטוקול ישיבת קדם המשפט מיום 21.12.11, בה נכחו שני הצדדים, קבעתי את התיק לשמיעת ראיות ולסיכומים בעל פה ליום 11.1.12. יחד עם זאת, ועל אף שהדיון נקבע בנוכחותו של המבקש, הוא בחר שלא להתייצב. לפיכך, באותו היום, ניתן על ידי פסק דין המורה על קבלת התביעה , וכן מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ ( להלן: פסק הדין).

5. בעקבות כך, הגיש המבקש את בקשתו דנן, בה הוא עותר לביטול פסק הדין. לטענתו, הוא הגיע לאולם באיחור עקב תקלה שאירעה ברכבו כשהיה בדרכו לבית המשפט , וזאת לאחר שהודיע טלפונית למזכירות ביהמ"ש כי לא יוכל להתייצב בזמן והוא צפוי לאחר כשעה. לעניין סיכויי ההגנה, המבקש דוגל בגישה כי סיכוייו גבוהים ביותר, דבר שמצדיק את ביטול פסק הדין.

6. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, המבקש לא הצביע על הסבר מניח את הדעת לסיבת המחדל לאי התייצבותו במועד לדיון שהיה קבוע. מה גם, כך נטען, סיכויי הגנתו של המבקש הינם קלושים ביותר.

7. בתשובה לתגובה חזר המבקש על טענותיו המועלות בבקשה.

8. פסק הדין ניתן כדין, לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שהיה קבוע ליום 11.1.12. ביטול פסק דין שניתן כדין בהעדר התייצבות נתון לשיקול דעת בית המשפט, והוא מותנה בקיום שני תנאים מצטברים ; הראשון- על המבקש להצביע על סיבה אשר גרמה לאי התייצבותו לדיון ; השני- על המבקש להראות, כי יש לו סיכוי לזכות בהגנתו.

9. בענייננו, כאמור, המבקש נימק את אי התייצבותו במועד לבית המשפט בתקלה במכוניתו. ברם, בהודעתו הטלפונית של המבקש למזכירות בית המשפט, ואשר בה הודיע כי לא יוכל להגיע במועד , המבקש לא טרח לנמק את הסיבה לעיכוב בהופעתו. היינו, הנימוק האמור הועלה על ידי המבקש רק לאחר מתן פסק הדין, במסגרת בקשה זו. במקרה זה, לא ניתן להשתחרר מהרושם המתקבל ולפיו, בהתנהגות המבקש דבקה מידה לא מבוטלת של זלזול, או לכל הפחות, התעלמות מהדיון ובחירה מדעת שלא להתייצב.

10. ועוד, באשר לסיכויי ההגנה, עיינתי בכתב התביעה ובכל המסמכים הרלבנטיים , ונראה, על פני הדברים, שגם הגנתו של המבקש הינה קלושה ואינה מגלה, לכאורה, סיכויים טובים לקבלתה. אני ער לעובדה שבשלב זה בפניי ראיות גולמיות בלבד, מכאן ולמען הסר ספק אדגיש שבדבריי אלה לא גיבשתי עמדה אלא, הבחינה לראיות נעשתה כדי לעמוד על הפוטנציאל הגלום בראיות המבקש להוכחת הגנתו, ותו לאו.

11. עם זאת, כדי לא לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקש, ומאחר שבנסיבות ניתן לרפא מחדלי המבקש באמצעות חיובו בהוצאות והפקדת ערובה, אני בדעה שנכון לבכר את שמיעת הסכסוך לגופו תוך מתן הזדמנות למבקש להשמיע ולהוכיח את טיעוניו.

12. אשר על כן, אני בדעה שנכון להורות על ביטול פסק הדין מיום 11.1.12, באם המבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 8,000 ₪, כן ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪.

13. היה והמבקש ימלא אחר האמור לעיל עד 15.3.12, פס"ד יבוטל כפי שנקבע לעיל, באם לא פס"ד יישאר על כנו וההחלטה לעיכובו תפקע.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ב, 28 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.