החלטה
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 22/1/12. כן בפני תגובת המשיבה, המתנגדת לביטול פסק הדין.
על פי פסק הדין חוייב המבקש לשלם למשיבה, בהתאם לכתב התביעה סכום של 42,314 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וזאת בגין רכישת חומרי בניין בין השנים 2006-2009. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה המעיד על מסירת כתב התביעה לידי אשת המבקש, ופא, אשר חתמה על אישור המסירה.
לטעת המבקש, כלל לא ידע על זימונו לדין, ואישור המסירה אינו חתום על ידו. עוד טוען המבקש, כי הוא כלל לא רכש חומרי בניין מהמשיבה, והכרטסת שצורפה לכתב התביעה אינה קשורה אליו.
לטענת המשיבה, המבקש אכן ידע על התביעה, ואף ביקש לפרוס את החוב לתשלומים נוחים. לטענתה, המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר אשתו, ולא התייחס לכך שעל אישור המסירה היא חתומה. כן טוענת המשיבה, כי טענת ההגנה של המבקש הועלתה באופן כללי וסתמי, ללא פירוט מינימאלי.
כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.
כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).
ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.
אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).
אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).
במקרה דנן, אין מקום לביטול מתוך חובת הצדק. על פני הדבר נראה, כי נעשתה המצאה כדין, לידי אשתו של המבקש, ולא הובא אפילו תצהיר אשת המבקש אשר תכחיש זאת. יחד עם זאת, לאור שיקול הדעת הרחב המסור לבית המשפט, כאמור לעיל, אני סבורה כי יש מקום לבטל את פסק הדין על מנת לאפשר למבקש להתגונן מפני התביעה, אף אם טענתו, לעת עתה, מסתכמת בטענה "אינני חייב", ללא פירוט. התביעה עצמה נסמכת על כרטסת שנערכה ע"י המשיבה באופן חד צדדי, וטענת המבקש לפיה כלל לא רכש מהמשיבה מוצרים כאמור בכרטסת – ראויה לבירור.
עם זאת, במקביל לביטולו של פסק הדין, יש לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה. על כן, אני מורה כי פסק הדין מיום 22/1/12 מבוטל.
אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
על המבקש להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.