תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
24832-01-10
15/10/2013
|
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין
|
| - נגד - |
התובע:
א. א.
|
הנתבע:
1. ב. ד. 2. הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב
|
| פסק-דין |
פסק דין
רקע
מר א. א. (להלן: "התובע") יליד 1991 היה מעורב בתאונת דרכים ביום 14.5.09 כשנסע על אופנוע בעל מספר רישוי 37-565-64 (להלן: "התאונה").
המאגר הישראלי לביטוחי רכב (להלן: "הנתבעת") ביטחה את האופנוע בזמנים הרלוונטיים.
ממקום התאונה הועבר התובע אל בית חולים שיבא כשהוא סובל מחבלות בצוואר, בגב, בחזה, ביד שמאל ובברך ימין.
הנתבעת הודתה בחבות לתאונה. משכך אדון בעניין הנזק בלבד.
במהלך חודש ספטמבר 2012, הצעתי לצדדים לסיים את התיק בפשרה. משלא התקבלה ההצעה לא היה מנוס מלקבוע תיק זה להוכחות.
ביום 27.6.13 התקיים דיון הוכחות בו העיד רק התובע.
אקדים ואומר כבר כעת שמעבר לעניין המחסום הפרוצדוראלי של בעייתיות עדות יחידה של בעל דין לפי סעיף 54 (2) לפקודת הראיות [נוסח חדש] (וראה ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים ממינהל מקרקעי ישראל, ירושלים נ' יצחק, פ"ד כז(1) 768, 771 (1973) וכן ע"א 69/75 פלונית נ' אלמוני, פ"ד לא(1) 203, 212 (1976)) גם מבחינה מהותית, עדותו של התובע, שהיתה רצופה באי דיוקים, סתירות, התחמקויות וקטעי זיכרון סלקטיבי, הותירה בי רושם שלילי ותחושה של "דין מרומה" ברישומים הפנימיים שערכתי בזמן אמת (ראה תלמוד הבבלי מסכת שבועות, דך ל, עמ' ב - דף לא, עמ' א הרמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק כד, הלכה א). משכך, אך ורק דבריו של התובע שמגובים באסמכתאות ובראיות בכתב, אמינות בעיני ובהתאם לכך בנוי פסק דיני זה.
ביום 30.7.13 הגישה התביעה את סיכומה וההגנה הגישה סיכומיה ביום 8.10.13.
הנכות הרפואית
בתיק מונו המומחים שלהלן: ד"ר טל בתחום הפסיכיאטריה, וד"ר רינות בתחום האורתופדיה.
בחוות דעתו כתב ד"ר רינות כי לתובע נותרה נכות צמיתה של 10% בגין ההגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני.
בחוות דעתו כתב ד"ר טל כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה הקשורה לתאונה.
משכך נכותו הרפואית הצמיתה בגין התאונה דנן עומדת בשיעור 10%.
הנכות התפקודית
לטענת התביעה מגבלותיו של התובע מצדיקות להעמיד את הנכות התפקודית בשיעור 20%, בהתאם למפורט בסעיף 4 לסיכומי התביעה.
טוענת ההגנה כי לא נותרה לתובע כל נכות תפקודית מהסיבות שפורטו בסעיפים 21 עד 28 לסיכומיה.
בעניין הנכות התפקודית כתב כב' השופט ת' אור בע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי ואח', פד"י נ"ב (3) 792, 799:
"בדרך כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורתופדי, כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל – תשקף, בדרך-כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו תשקף גם את שיעור נכותו התפקודית. אך לא תמיד כך, לעיתים, הנכות התפקודית – דהיינו מידת ההגבלה של פעולות התובע עקב נכותו, אינה זהה לנכות הרפואית. נכות תפקודית, אשר באה להצביע על הפרעה בתפקודו של מי שנפגע גופנית, יכולה אפוא להיות זהה או דומה לנכות הרפואית, וכך בהרבה מקרים. אך היא יכולה להיות גם שונה ממנה".