א.מ.ת.י אנרגיה בע"מ נ' בנאיון

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבותו של הנתבע (להלן:"המבקש") ביום 2.12.2013.

עניינו של הליך זה דן בשאלת אחיזה כשורה בשטר משוך על ידי המבקש אשר הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ בו שני חייבים, המבקש וחייב נוסף (ערב, להלן:"חייב 2"), עם קבלת האזהרה בתיק ההוצל"פ הגיש המבקש התנגדות לביצוע שטר, התנגדות שהתקבלה ביום 16.10.2011 וההליך הועבר להתברר בסדר דין מהיר.

בתצהיר ההתנגדות לביצוע השטר, אשר הפך לכתב הגנה של המבקש טען המבקש כי החתימה בצד תיקון מועד פירעון השיק, איננה חתימתו וכי היא זויפה. בהקשר לטענה זו ניתנה למבקש אפשרות להגיש חוות דעת מטעמו ביחד עם הגשת כתב הגנה לכתב תביעה מתוקן שיוגש על ידי התובעת בהליך זה (להלן: "המשיבה"). כמו כן נקצב מועד להגשתה. המבקש לא הגיש כתב הגנה ואף לא חוות דעת מטעמו במועד. בית המשפט הסכים לראות בתצהיר שהגיש במסגרת התנגדותו לביצוע השטר כתב הגנה והאריך למבקש את המועד להגשת חוות הדעת מטעמו תחילה עד ליום 12.12.12 ולאחר מכן עד ליום 10.1.13. הובהר למבקש כי לא תינתנה אורכות נוספות ומשהמשיבה ביקשה כי ייקבע כי המבקש לא רשאי להגיש עוד חוות דעת מטעמו והמבקש לא הגיב לבקשה זו, ניתנה החלטה ביום 3.3.2013 כי המבקש לא יהיה רשאי להגיש חוות דעת מטעמו. המשיבה הגישה חוות דעת מטעמה, למרות העדרה של חוות דעת מטעם המבקש.

מועד שמיעת הראיות נקבע ליום 2.12.2013. המועד נקבע בנוכחות המבקש במסגרת קדם משפט שהתקיים ביום 21.3.13. המבקש לא התייצב לדיון ולבקשת המשיבה, ניתן פסק דין בהעדרו, בו חויב המבקש בתשלום סכום השיק 30,000 ₪ וכן בהוצאות ובשכ"ט עו"ד.

לטענת המבקש בריאותו הרופפת, הפסקת ייצוגו וחוסר בקיאותו הם אלו שמנעו ממנו הגשת חוו"ד מטעמו, וכי בכוונתו היה לפנות לקבלת ייצוג ולהופיע בדיון ההוכחות מיוצג, אלא שנוכח מצב בריאותו הקשה לא צלח בהשגת ייצוג משפטי הולם.

לטענת המבקש הינו נכה בשיעור 100%, חולה בסוכרת חמורה, סובל מלחץ דם ומזריק אינסולין מספר פעמים ביום, לטענתו כשבוע לפני מועד ההוכחות הובהל לבית החולים כשראייתו מטושטשת עד כדי איבוד ראיה, לטענתו במהלך כל אותו שבוע טופל וכתוצאה מהלחץ והבלבול בו היה שרוי פרח מועד הדיון מראשו.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי המשיבה גובה את החוב נשוא התובענה פעמיים, האחת בפסה"ד שניתן על ידי מותב זה, והשנייה תוך גבייה מחייב 2 המבצע עבודות למשיבה כנגד תשלום החוב.

המבקש טוען כי יש בידו סיכויי הגנה טובים שיכולים להצדיק ביטולו של פסק הדין, לטענתו אי התייצבותו נבעה מטעות בתום לב ולא חלילה תוך הפגנת זלזול בבית המשפט.

לבקשתו זו מצרף המבקש אישורים רפואיים, חלקם עובר למועד הדיון וחלקם לאחריו.

המשיבה טוענת בתגובתה לבקשה זו כי המבקש לאורך כל ניהול ההליך נהג בזלזול בהחלטות בית המשפט, לא עמד במועדים שקצב בית המשפט ולא הגיש חוות דעת בתחום כתב היד מטעמו.

המשיבה טוענת כי עת ידון בית המשפט בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, יינתן משקל להתנהלות המבקש בהליך, ונוכח התנהלותו המזלזלת של המבקש דין הבקשה להידחות.

המשיבה טוענת כי ניתנו למבקש הזדמנויות רבות להוכיח טענותיו בבית המשפט אך הוא בחר שלא לעשות כן.

דיון והכרעה

שני עקרונות מנחים את בימ"ש בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. הראשון, הוא ביטול מחובת הצדק ועוסק במקרים בהם פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום, כדוגמת אי ביצוע המצאה כדין למבקש ביטול פסק הדין. במקרה כזה, לא יידרש כלל בימ"ש לשאלת סיכויי ההצלחה של ההגנה.

במקרה הנדון אין חולק כי המבקש זומן כדין ומכאן אין תחולה לעקרון הביטול מחובת הצדק, שכן כאמור, מועד שמיעת הראיות נקבע בנוכחות המבקש והמבקש לא טען אחרת.

על כן, על בית המשפט להידרש לעקרון השני המנחה בבקשה המוגשת לביטול פסק דין, והוא ביטול על פי שיקול דעת. במקרים כאלו, בית המשפט יבחן הן את סיבת מבקש הביטול, לאי התייצבותו לדיון והן את סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול בהליך עצמו.

כך כותב המלומד אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, בעמ' 373:

"אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בד"כ בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול). בדונו בשאלה זו יטה בית המשפט להיעתר לה אלא אם כן שוכנע כי אין בתשלום ההוצאות משום פיצוי הולם לנזק אשר נגרם ליריבו."