א.מ.מ. הובלות אשדוד בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב הליכי גביה אשר נפתחו כנגד המבקשת בגין דו"חות חנייה אשר הוצאו ע"י המשיבה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מחמת חוסר סמכות.

כפי העולה מתגובת המשיבה, הבקשה מתייחסת ל-217 דו"חות חנייה, אשר הוצאו כנגד המבקשת ע"י המשיבה בתקופה שבין 28/11/1996 לבין 22/10/2010, כאשר 41 מדו"חות אלה שולמו ע"י המבקשת, ובגין 5 מן הדו"חות ביקשה המבקשת להישפט. הקנסות בגין יתר הדו"חות, אשר לא שולמו ע"י המבקשת, ואף לא הוגשה בגינם בקשה להישפט במועד הקבוע בחוק, הפכו לחלוטים.

סמכותו העניינית של בית משפט לעניינים מקומיים קבועה בסעיף 55(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, לפיו:

"בית משפט לעניינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם". (הדגשה שלי – נ.ש.מ.)

לפי האמור בסעיף זה, סמכותו העניינית של בית משפט זה הינה לדון בעבירות בלבד. ברם, בקשתה של המבקשת אינה מתייחסת לעבירות נושא הדו"חות, אלא להליכי הגביה בהם החלה המשיבה בשל עבירות אלה. כפי שנקבע בפסיקה, הסמכות לדון בהליכי גביה מסורה לבית משפט אזרחי, ולא לבית משפט לעניינים מקומיים (ראו ע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים משפטיים); ע"פ (ב"ש) 7444/06 הרפז נ' עיריית באר שבע ואח' (פורסם במאגרים משפטיים)). באם חפצה המבקשת לטעון כנגד החוקיות של הדו"חות אשר הוצאו כנגדה ע"י המשיבה, היה עליה לפנות לבית משפט זה בבקשה לבטול הרשעה בפלילים בהתאם לסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, תוך עמידה במועדים הקבועים בחוק ותוך פירוט בקשתה ונימוקיה לביטול ההרשעה לגבי כל אחד ואחד מדו"חות החנייה, או לבקש להישפט ולהעלות טענותיה במסגרת המשפט. משלא עשתה כן המבקשת, ומשהפכו הקנסות אשר ניתנו בגין הדו"חות לחלוטים, אין לבית משפט זה סמכות לדון בטענות המבקשת.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח סיון תשע"א, 20 יוני 2011, בהעדר הצדדים.