א.כ.א. מילניום - בניה והשקעות בע"מ נ' עמר

החלטה

המבקשת הגישה נגד המשיב תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר, שבמסגרתה ביקשה לחייב המשיב לשלם לה יתרת התמורה בגין נכס שאותו מכרה המבקשת למשיב.

בד בבד הגישה המבקשת תביעה לסעד זמני, בה ביקשה מהמשיב להימנע מלעשות שימוש באותו נכס שמכרה למשיב וזאת עד לתשלום מלוא התמורה בהתאם לסכומים שנתבעו בכתב התביעה.

בתגובתו לבקשה ציין המשיב, כי הנכס נמסר לרשותו ללא כל סייג ובתמיכה לטענותיו צירף פרוטוקול מסירת הנכס. עוד טוען המשיב, כי הבקשה הוגשה כ-16 חודשים לאחר מסירת הנכס לידיו ולפיכך הוגשה בשיהוי ניכר ולו מסיבה זו דין הבקשה להידחות.

אחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, גם ללא קיום דיון.

בראש ובראשונה, עסקינן בתביעה כספית. אין בין הסעד הזמני המבוקש ובין עילת התביעה מאומה ולא ברור, מדוע בית המשפט צריך להיזקק במסגרת תביעה כספית לצווי מניעה הנוגעים לחזקה בנכס.

לפיכך ולו מסיבה זו, דין הבקשה להידחות.

ואולם, גם לגופו של עניין הנני סבורה, כי על פניו, יש ממש בנימוקי המשיב לדחיית הבקשה. מדובר בנכס שנמסר לידיו של המשיב לפני זמן רב. גם אם נמסר לשיטת המבקשת לצרכי שיפוצים, אין כל הסבר לשיהוי הרב בהגשת הבקשה. מאזן האינטרסים נוטה לפיכך לטובת המשיב, כאשר אם למבקשת נגרם נזק כתוצאה מהשימוש שעושה המשיב בנכס בניגוד להסכמת הצדדים, יכולה היא למצוא מזור לעניין בדרך של הגשת תביעה כספית.

לאור האמור, דין הבקשה להידחות.

שאלת ההוצאות תילקח בחשבון במסגרת פסק הדין בתובענה.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ב, 11 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.