החלטה
1.במסגרת ההליך העיקרי בתיק זה, נדחתה התביעה העיקרית, שהגישה המבקשת (להלן: "א.כ.א"), נגד המשיבה (להלן: "מוטורולה") וכן ונדחתה תביעה שכנגד, שהגישה מוטורולה נגד א.כ.א.
2.חרף דחיית שתי התביעות החליט ביהמ"ש (כבוד השופט גרשון), לחייב את א.כ.א בהוצאותיה של מוטורולה, בקבעו בסעיף 9(ב) לפסק הדין (שניתן ביום 5.9.11):
"למרות שגם התביעה הנגדית נדחתה, סבורני כי לאור היקף התביעה הראשית (6,153,021 ₪) הרי שגם לאחר לקיחת העובדה הנ"ל בחשבון עדיין זכאית מוטורולה לכך שייפסקו לטובתה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
אשר על כן אני מחייב את התובעת, א.כ.א., לשלם לנתבעת, מוטורולה, את הוצאות המשפט (כפי שיישומו על ידי רשם בית המשפט על פי בקשה מפורטת שתוגש על ידי הנתבעת) ובנוסף לכך שכר טרחת עו"ד בסך של 100,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל."
2.בבקשה זו שלפניי, מבקשת א.כ.א לפסוק לה הוצאות משפט, כדלקמן:
א.תשלום למומחה מטעמה, מר מאיר שרבני מהחברה לאיכות הסביבה, בגין הכנת חוו"ד לשם הגשתה לבית המשפט ובגין עדותו בבית המשפט. צורפו שתי חשבוניות מס שמספריהן 290054 ו- 290198, ע"ס 1,250 ש"ח כל אחת. בצירוף מע"מ כדין, מגיעה הדרישה לסך כולל של 2,900 ₪.
ב.חוות דעת שניה, בדיקת איכות סביבה מטעם חברת א.ס. איתם סחר בע"מ, שהתבצעה בנכס, נשוא התובענה, במסגרת הליכי גישור שהתקיימו בין הצדדים. צורפה חשבונית מס מס' 6451 על סך 38,210 ₪. בצירוף מע"מ כדין, מגיעה הדרישה לסך כולל של 44,133 ₪.
ג.תשלומים בגין ישיבות גישור אצל המגשר עו"ד שלמה כהן על פי חשבוניות מס, רצ"ב, שמספריהן 8199, 8331, 8530 ו- 8867, בסך כולל של 5,454 ₪.
3.מוטורולה טוענת, כי למעט סך של 625 ₪, המהווה מחצית שכר עדותו של המומחה שרבני בביהמ"ש, אין להשית עליה חיוב בהוצאות כלשהן.
שתי טענות כלליות בפיה.
האחת – כי הבקשה הוגשה באיחור, דבר שפגע בזכויותיה, שכן במסגרת שיקוליה האם להגיש ערעור, אם לאו, היתה מביאה בחשבון הוצאות בהן חוייבה.
השניה - כי יש להביא בחשבון את העובדה, שהתביעה שכנגד שהגישה מוטורולה נגדה, נדחתה.
4.דין שתי טענות אלה דחיה.
לענין השיהוי בהגשת הבקשה (אשר הוגשה כחודשיים לאחר מתן פסק הדין) – קשה להניח שבכלל השיקולים, האם לערער על דחית תביעה לתשלום סך של 6,153,021 ₪ (כסכום אשר תבעה א.כ.א בתביעה זו), יש לסכום ההוצאות בו תחוייב, משמעות של ממש, אם בכלל, מה גם שבמסגרת פסק הדין לא נקבע מועד להגשת שומת ההוצאות וחודשיים אינם מהווים שיהוי ניכר.
לענין דחיית התביעה שכנגד – טענתה של א.כ.א מנוגדת לאמור בפסק הדין. ביהמ"ש קבע, במפורש, כי מוטורולה זכאית להחזר הוצאותיה ולא הורה כי יש להפחית מהן שיעור כלשהו, בגין דחית התביעה שכנגד.
לפיכך, כאמור, אני דוחה את שתי הטענות הנ"ל.
5.אבחן, כעת, את הנטען לגבי כל הוצאה והוצאה;
א.התשלום למומחה מטעם מוטורולה.
לאור סכומי שתי החשבוניות ותאריכיהן, סביר יותר שמדובר בתשלום עבור הכנת חווה"ד לשם הגשתה כראיה לביהמ"ש, כטענת מוטורולה, ועבור מתן העדות בביהמ"ש ולא עבור הכנתה המקורית של חווה"ד.
