ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
846-09,4345-09
17/05/2010
|
בפני השופט:
הלית סילש
|
- נגד - |
התובע:
בע"מ קניונים נכסים ובנין
|
הנתבע:
1. החברה לניהול ועד מגדלי העיר 2. אבישי חג'בי
|
|
החלטה
בפני בקשה לאיחוד הדיון בת.א. 4345/09 וכן ת.א. 846/09 מחד ובקשה לדחייה על הסף ולחילופין למחיקת התביעה על הסך בת.א. 4345/09.
ת.א. 4345/09
במסגרת ת.א. 4345/09 עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה בהיקף של 301,875 ₪.
התובעת הינה בעלת זכויות בשטחים שונים בקניון מגדלי העיר בראשון לציון, בעוד הנתבעת 1 הינה מי שטענה לשמש כחב' הניהול של אותו מרכז (להלן: "הנתבעת" ו/או "חברת הניהול").
לשיטתה של התובעת, בהמשך לכתב תביעה שהוגש כנגדה על ידי הנתבעת בפני המפקחת על הבתים המשותפים ברחובות שעניינו תשלום דמי ניהול, נחתם בינה לבין הנתבעת 1 הסכם פשרה המתייחס, בין היתר, לנכס מספר 25, אשר הושכר בתקופה הרלוונטית לתביעה אצל המפקחת לצד ג' (להלן : "השוכר").
בכתב התביעה שבפני נטען כי במסגרת הסכם הפשרה, הסכימה התובעת לשלם לנתבעת 1 סך של 217,912 ₪ ביחס לחנות מס' 25 ואשר התבסס, לטענת התובעת, על מצגים שהוצגו על ידי שני הנתבעים, לרבות המצג על פיו לא הובטח לשוכר ולא הוצגו בפניו מצגים כלשהם על פיהם יזכה להנחה או הפחתה של דמי הניהול (להלן : "הסכם הפשרה").
להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין על ידי המפקחת על הבתים המשותפים ברחובות.
בכתב התביעה בתיק זה נטען כי לאחר מימוש ותשלום הכספים לנתבעת 1 על פי הסכם הפשרה, הוגשה על ידי התובעת תביעה כנגד השוכר להשבת אותם דמי ניהול, ואולם לטענת השוכר הציגה בפניו הנתבעת 1 מצג על פיו לא יידרש לתשלום מלוא סכום דמי הניהול, כי אם לתשלום מופחת במידה ניכרת. נוכח כך, ובנוסף לכתב ההגנה, הוגשה על ידי השוכר הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 1.
לאחר ניהול ההליך ניתן פסק דין מקיף על ידי כב' השופט אורנשטיין במסגרתו מצא לקבל הן את התביעה והן את ההודעה לצד שלישי בקובעו, עובדתית, כי אכן הוצג בפני השוכר מצג בדבר תשלום מופחת/אחר של דמי הניהול.
על פסק הדין הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי, הן ביחס לתביעה המקורית והן ביחס להודעה לצד שלישי. בהמשך, ולאחר קבלת הסכמת הצדדים ניתן בבית המשפט המחוזי פסק דין על דרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984 , במסגרתו חויבה התובעת להשיב לשוכר חלק מן הכספים, ונדחה ערעורה של חב' הניהול.
התובעת השיבה, לטענתה, את הסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי לידי השוכר ובמסגרת כתב התביעה הנוכחי עותרת כי חב' הניהול ו/או הנתבע 2 ישיבו לידיה את אותם כספים אשר שולמו לנתבעת 1 במסגרת הסכם הפשרה ואשר בהמשך הושב חלקם לידי השוכר, וזאת בתוספת נזקיה בגין ניהול ההליכים המשפטיים.
הבקשה לסילוק על הסף
הבקשה לסילוק על הסף, שהוגשה על ידי הנתבעים, נשענת על שלוש טענות מרכזיות.
מעשה בית דין
העדר עילה וזאת בהעדר ביטול הסכם הפשרה עם הנתבעת 1
העדר סמכות עניינת.
מעשה בית דין
דין טענתם זו של הנתבעים להידחות.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שניתן כאמור על דרך הפשרה, לא חסם את דרכה של התובעת לעתור להשבת הכספים מן הנתבעים ולמעשה לא ניתן כלל במערך היחסים שבין התובעת לבין הנתבעים.